שרה קירש  - Sarah Kirsch


שרה קירש , ילידת 1935, משוררת וסופרת גרמנייה, נולדה בכפר בסקסוניה הפרוסית וגדלה בעיר האלברשטדט. שמה המקורי היה אינגריד ברנשטיין וכמחאה נגד האנטישמיות והשמדת יהודי אירופה היא החליפה את שמה הפרטי לשרה בשנת 1960. בצעירותה למדה ביולוגיה לתואר ראשון בעיר האלה (Halle) ואחר כך עברה להתגורר בלייפציג , שם למדה ספרות. בשנת 1958 נישאה למשורר ריינר קירש. היא נפרדה ממנו לאחר 10 שנות נישואין אך שמרה את שם משפחתו. ספרה הראשון, בילוי בכפר, פורסם בשנת 1967. היא ביקרה את המשטר בגרמניה המזרחית ואת האידאולוגיה הקומוניסטית אך כן הזדהתה עם החשיבה הסוציאליסטית ואף  עבדה בבתי חרושת ובחוות שיתופיות. קירש הייתה קול מוביל בתנועה ספרותית במזרח גרמניה שביקשה לשלב בין פואטיקה לירית אינדיווידואליסטית לבין אלמנטים קולקטיביים סוציאליסטיים. אחרי גירושיה מריינר קירש עברה למזרח ברלין וילדה את בנה היחיד מוריץ לסופר האוונגרדי קארל מיקל. בשנת 1972 פרסמה את קובץ שיריה השני עקבות הקסם, שזכה לאהדה ציבורית רבה. בשנת 1976 חתמה על עצומה נגד גירושו של וולף בירמן מגרמניה המזרחית וגורשה עקב כך מהמפלגה הקומוניסטית.

 בשנת 1977 יצאה אל מערב גרמניה וויתרה על אזרחותה בגרמניה המזרחית. לאחר תקופה בה נסעה ברחבי איטליה, צרפת, ארצות הברית ועוד, היא החלה את פרק חייה החדש במערב בכפר קטן ומבודד בשלזוויג־הולשטיין שבצפון גרמניה ליד הים הצפוני , שם היא חיה במהלך שלושים שנה, עד יום מותה בשנת 2013.  קירש לא אהבה להתראיין ולדבר על עצמה או על שיריה ולא פעם אמרה: "הטקסטים שלי מדברים בעד עצמם". בחיים שבחרה, בתוך הטבע הצפוני הגרמני המחוספס, בינות לכבשים, פרות ועורבים, סמוך לים, היא מצאה מוטיבים פואטיים שידברו אל ליבה, מה שניכר בשיריה, וכפי שאמרה באחד מהראיונות המועטים עימה: "כשהרוח מגיעה ללא מעצורים, מיד מופיעה הענווה הראויה". 

שרה קירש פרסמה ספרים רבים, זכתה בפרס ביכנר היוקרתי, בפרס פרידריך הלדרלין ובפרס פטררקה. היא הושפעה מכתיבתן של משוררות התקופה הרומנטית – אנט פון דורסטה הילסדורף ובטינה פון ארנים.  מבקר הספרות מרסל רייך־רניצקי כינה אותה –"אחותה הצעירה של דרוסטה" וכתב אודותיה : "לא רק אל אנשים יחסה הוא אירוטי. אלא גם לבית, לטבע, לרוח ולספרות, ואף לפוליטיקה".  שיריה נעדרי חריזה אך בעלי מקצב ומשקל מוזיקלי. רבים מהם נוגעים בטבע  ומעורבים בחוויה אנושית. שירתה מפתיעה ולעיתים יש בה נתקים או דימויים לא צפויים. היא נוטה להמעיט בסימני פיסוק, השורות פעמים רבות נשברות, והמילה המסיימת משפט אחד יכולה לא פעם לעמוד גם בראש המשפט הבא. באופן זה נדרש סוג של פענוח, או קריאה חוזרת, כדי לעקוב אחרי רצף דימוייה. השפה שלה היא אינטרטקסטואלית ובאמצעות שפה רומזת היא מציעה לקוראיה משמעויות רבות דרך מגוון של מטאפורות, חלקן פנטזמטיות וחלקן מציאותיות, אנושיות. 

למרות ששיריה של קירש משופעים בתיאורי טבע לא ניתן להגדירם כשירת־טבע של ממש מכיוון ששירתה של קירש כורכת ומשלבת זה בזה את הטבע על גווניו השונים עם החוויה האנושית והרגשית של היחיד גם בתוך נופים עירוניים, לעיתים באופנים דמיוניים וסוריאליסטיים, ולא פעם עם ההקשר הפוליטי שקיים בחייה בכול צעד ושעל. 

שרה קירש הייתה גם ציירת. תערוכה מיצירותיה (אקוורלים, רישומים ותמונות) נפתחה בשנת 2000 תחת הכותרת: 'כשאני מציירת אני מרחפת': "הניסיון לאחד בין נייר לצבע , מוביל לאיזו נירוונה. לא ניתן להרגיש איך הזמן חולף ואני רגועה ומאושרת". 

(דינה פון שוורצה)


ארץ עֶרב / שרה קירש  

Abend-Land / Sarah Kirsch

רָקִיעַ תָּלוּי עַל עֲנָנִים,

יָם צָף עַל מְפָרְשִׁים, צְמָחִים חוֹפְזִים

קָדִימָה, דָּגִים צוֹעֲקִים,

מְנַפְּצִים סְנַפִּירִים, עָפִים בֶּעָשָׁן.


אָנוּ רוֹצִים לִפְתֹּחַ אֶת 

בָּתֵּינוּ, אֵשׁ וְרוּחַ

יִמְצְאוּ אוֹתָנוּ מְצַפִּים, אָנוּ נוֹתְנִים

לַטְּלָאִים מִן הַלֶּחֶם, לָעֵשֶׂב מֵהַיַּיִן, כָּאן לֹא 

נִתָּן לַעֲשׂוֹת יוֹתֵר מִזֶּה, אָנוּ עֲצָמֵינוּ 

תְּלוּיִים בְּחוּטֵי רָקִיעַ כְּחֻלִּים,

רַגְלֵינוּ  אֲפוּפוֹת עָשָׁן,

מֵרֹב דְּמָעוֹת אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת.


 שלג שחור מכסה את עירי / שרה קירש

Der Schnee liegt Schwarz in meiner Stadt / Sarah Kirsch


שֶׁלֶג שָׁחֹר מְכַסֶּה אֶת עִירִי 

הַכְּלָבִים מְבוֹסְסִים בְּבֹץ וְעָשָׁן

בְּשָׁעָה שֶׁאֲנָשִׁים

שְׂרוּעִים עַל סַפּוֹת רְחָבוֹת 

וְאוֹכְלִים לֶחֶם חַם


רַק יוֹנִים צוֹרְחוֹת עַל הַגַּג

מְחַפְּשׂוֹת מַחֲסֶה בְּמִסְבְּאוֹת 

חוֹשְׁבוֹת כְּבָר עַל הַקֵּן הַבָּא

מוֹרְטוֹת לְעַצְמָן נוֹצָה 

וּמְנִיחוֹת  בֵּין קִפְלֵי־רְעָפִים


אֲנִי יוֹצֵאת בְּפַרְוָה שְׁחֹרָה

מְדַבֶּרֶת אֶל הַכְּלָבִים בִּידִידוּת

הֵם בּוֹכִים וּמְכַשְׁכְּשִׁים בִּזְנָבָם קַלּוֹת

וּמַרְאִים לִי שֶׁלֶג לָבָן

הַמְּכַסֶּה אֶת בֵּית הַקְּבָרוֹת הַיְּהוּדִי.


פליטה

Flüchtling

הָלַכְתִּי וְנִפְתַּחְתִּי

וְשָׁם דִּבֵּר אֵלַי

מִישֶׁהוּ: שִׁכְחִי! הַקְשִׁיחִי

עַצְמֵךְ. כָּךְ תּוּכְלִי

לְדַוֵּחַ מֵהָאֲדָמָה. אֶת

הָעֵצִים שֶׁאֵינָם נִתָּנִים 

לַתֵּאוּר אֶת רֵאשִׁית

הַקַּיִץ. 


פולי קפה שחורים / שרה קירש

Schwarze Bohnen / Sarah Kirsch

אַחַר הַצָּהֳרַיִם אֲנִי לוֹקַחַת לְיָדִי סֵפֶר 

אַחַר הַצָּהֳרַיִם אֲנִי מנִיחָה מִיָּדִי סֵפֶר

אַחַר הַצָּהֳרַיִם אֲנִי מְבִינָה שֶׁיֵּשׁ מִלְחָמָה 

אַחַר הַצָּהֳרַיִם אֲנִי שׁוֹכַחַת מִכֹּל מִלְחָמָה 

אַחַר הַצָּהֳרַיִם אֲנִי טוֹחֶנֶת קָפֶה 

אַחַר הַצָּהֳרַיִם אֲנִי אוֹסֶפֶת פּוֹלֵי קָפֶה טְחוּנִים

וּמְשִׁיבָה אוֹתָם לְקַדְמוּתָם

פּוֹלֵי קָפֶה 

אַחַר הַצָּהֳרַיִם אֲנִי מִתְפַּשֶּׁטֶת מִתְלַבֶּשֶׁת 

קֹדֶם מִתְאַפֶּרֶת וְאָז שׁוֹטֶפֶת אֶת עַצְמִי 

שָׁרָה אִלֶּמֶת


המתרגמת דינה פון־שוורצה (מסתאי) היא ילידת מינכן, בת למשפחה של גרי צדק שעלו לארץ בשנת 1970. היא פסיכולוגית קלינית, אם לשלושה ילדים ומתגוררת בארץ. 

בשנים האחרונות תרגמה לעברית את שיריהן של משוררות יהודיות ששרדו את השואה והמשיכו לכתוב בגרמנית גם לאחריה. עד כה הוציאה לאור מבחר משיריהן של הִילדה דוֹמין ("רק ורד אחד כמשענת"), רוזה אאוסלנדר ("מילות גשם"), נלי זק״ש ("התכתבות: פאול צלאן – נלי זק"ש"; ״תהילים של לילה״), חנה ארנדט ("אני עצמי, גם אני רוקדת"), שרה קירש (״ארץ־עֶרב״) ומאשה קאלקו (״תחת קורת־גג זרה״).