רוזה אאוסלנדר - Rose Auslander
רוזלי־רות נולדה למשפחת שרזר היהודית במאי 1901 בעיר צ'רנוביץ בבוקובינה שם היא בילתה את שנות ילדותה ואת נעוריה. במהלך מלחמת העולם הראשונה משפחתה של רוזה נאלצה לברוח לווינה אך הם חזרו לצ'רנוביץ בתום המלחמה. לאחר מות אביה, בשנת 1920, רוזה נסעה לארה"ב והתגוררה מספר שנים במרכז אמריקה ואחר כך בניו יורק. במהלך שהותה בארה"ב היא נישאה לאיגניץ אאוסלנדר והתגרשה ממנו לאחר שלוש שנים של נישואין בלבד. למרות הפרידה היא שמרה את שם משפחתו עד יום מותה, ולא בכדי, שכן משמעות השם היא "זר". בשנת 1931 רוזה חזרה לבוקובינה ופרסמה שם את קובץ שיריה הראשון (1939). בשנת 1944 כבשו פלוגות האס־אס את העיר צ'רנוביץ ויהודי העיר רוכזו בגטו, בו חייתה רוזה במהלך מרבית שנות המלחמה. לימים רוזה אמרה כי היא שרדה נפשית את המלחמה רק כי ידעה לכתוב. 55,000 יהודי צ'רנוביץ נרצחו והושמדו במהלך המלחמה ורק חמשת אלפים ניצלו וביניהם רוזה, אימה ואחדים מבני משפחתה. לאחר תום המלחמה רוזה היגרה בשנית לארה"ב והתגוררה בניו־יורק אך המשיכה להתגעגע לאירופה. באחד ממסעותיה לשם, בשנת 1957, פגשה את פאול צלאן, אותו היא הכירה עוד מצ'רנוביץ, והקשר שנוצר עימו ככל הנראה עודד אותה לחזור לאירופה ולכתיבה בשפת האם שלה - גרמנית. משנ1963 רוזה שבה לגור באירופה. את רוב שנותיה האחרונות היא בילתה בביתאבות של הקהילה היהודית בדיסלדורף, שם היא נפטרה בשנת 1988, לאחר שנים בהם סבלה ממחלה ממושכת שריתקה אותה למיטתה.
רוזה ידועה בגרמניה כ"משוררת יהודיה" , בת דורם של פאול צלאן, נלי זק"ש ואחרים ושירתה מוערכת ומוכרת מאוד. היא פרסמה ספרי שירה רבים ויצירותיה הופיעו באנתולוגיות חשובות וידועות ביותר.
חייה של רוזה שזורים בהגירה, נדודים, שואה, מלחמות ואובדן מולדת. בערוב ימיה היא מתמודדת עם כאב, מחלה ממושכת ובדידות, ולמרות זאת, שיריה מבטאים תקווה ואהבה גדולה לחיים. היא מתארת נופים, מקומות בהם הייתה ומקומות אליהם היא חלמה להגיע תוך חוויה תמידית של תנועה מעגלית דרכה היא שבה בכל פעם מחדש אל מקורותיה.
דינה פון שוורצה)
שתיקה / רוזה אאוסלנדר
Schweigen/ Rose Ausländer
מאחורי כל המילים
שתיקה.
העולם שוקע
כשהלילה
בּולע את האור,
ההשראה נרדמת
ושום חלום־יונים
אינו מֵקִיץ.
מלאך עיוור
מְנַשֵׁק
את מִצְחֲךָ.
הערה ביוגרפית / רוזה אאוסלנדר
Biographisch Notiz / Rose Ausländer
אני מדברת
על הלילה הבוער
שכיבה את
נהר הפְּרוּט
על ערבות בוכיות
עצי האַשוּר
שירת הזמיר שְנְאֱלְמָה
על טלאי צהוב
עליו מַתְנוּ
מִדֵי שעה
בִּזְמַן גַרְדוֹם.
לא על ורדים
אני מדברת.
עפה
על נדנדת־אוויר
אירופה, אמריקה, אירופה
אני לא גרה
אני חיה.
בוקובינה / רוזה אאוסלנדר
Bukowina / Rose Ausländer
נוף שהמציא אותי.
שוֹפְעוֹת יוּבַלִים
רַעֲמָתַּן יְעֲרוֹת
גבעות האוכמניות
בְּשָׂחוֹר דִיבְשִׁי.
שירים בארבע שפות
ברית אחים הם
בזמן מסוכסךְ.
מוּמסוֹת
זורמות השנים
אל גדות העבר.
ירושלים / רוזה אאוסלנדר
Jerusalem / Rose Ausländer
כשאני תולה
את הצעיף בכחול־לבן
אל המזרח
ירושלים מתרוממת אֵלַי
עם בית המקדש ושיר השירים
אני צעירה בת חמשת אלפים
הצעיף שלי
הוא נדנדה
כשאני את העיניים למזרח
עוֹצֶמֶת
ירושלים על הגבעה
מִתְרוֹמֶמֶת אֵלַי
צעירה בת חמשת אלפים
בּניחוח הדרים.
שותפות לגיל
אנו משׂחקות
באוויר.
המתרגמת דינה פון־שוורצה (מסתאי) היא ילידת מינכן, בת למשפחה של גרי צדק שעלו לארץ בשנת 1970. היא פסיכולוגית קלינית, אם לשלושה ילדים ומתגוררת בארץ.
בשנים האחרונות תרגמה לעברית את שיריהן של משוררות יהודיות ששרדו את השואה והמשיכו לכתוב בגרמנית גם לאחריה. עד כה הוציאה לאור מבחר משיריהן של הִילדה דוֹמין ("רק ורד אחד כמשענת"), רוזה אאוסלנדר ("מילות גשם"), נלי זק״ש ("התכתבות: פאול צלאן – נלי זק"ש"; ״תהילים של לילה״), חנה ארנדט ("אני עצמי, גם אני רוקדת"), שרה קירש (״ארץ־עֶרב״) ומאשה קאלקו (״תחת קורת־גג זרה״).