אביב

אָבִיב

הוֹ כְּפַר עַזָּה
שֶׁלִּי,
כָּתַבְתִּי פַּעַם מִזְּמַן
בְּגַן הַיְּלָדִים
וְאִם עוֹד הָיָה פֹּה אָבִיב
הָיָה
מֵבִיא סִמּוּכִין.
וּפִתְאוֹם אֵלּוּ הַמִּלִּים
וְהֵן כָּל שֶׁאֶפְשָׁר
כָּל שֶׁמֻּתָּר
לִתְפֹּס עַכְשָׁו
לִפְנֵי שֶׁגַּם הֵן יִבְרְחוּ
מִן הַלָּשׁוֹן
מִן הַחֶשְׁבּוֹן
מִלִּים רִאשׁוֹנִיּוֹת
אַחֲרוֹנוֹת
כִּי מָה בְּעֶצֶם נוֹתַר
מִמָּה שֶׁהָיָה וְעָבַר
רַק זִכְרוֹן רֵיחוֹת
בַּשָּׁמַיִם שֶׁרָקַחְנוּ
בְּבוֹקְרֵי שַׁבָּת
מִפִּרְחֵי הַלַּנְטָנָה
וּבֹץ מֵרִיחַ
וְסוֹדוֹת כְּמוֹ כַּפְתּוֹרִים
(מְכֹעָרִים, וְהַמֵּבִין יָבִין)
וְקֶשֶׁר כְּמוֹ גַּלְגַּלִּיּוֹת בֵּין
הַבָּתִּים
שֶׁל הַהוֹרִים
וְאַתָּה מַזְכִּיר
וַאֲנִי נִזְכֶּרֶת
וְאָז אֲנִי זוֹכֶרֶת
וְאַתָּה כְּבָר לֹא פֹּה
וְנִשְׁאַרְנוּ לְבַד
לִזְכֹּר וּלְהַזְכִּיר
לִכְתֹּב מֵחָדָשׁ
הוֹ כְּפַר עַזָּה שֶׁלִּי
הוֹ אָבִיב שֶׁהָיִיתָ לִי.