כאב מהול
אֶת כְּאֵבִי מָהַלְתִּי בַּמַּיִם
שֶׁאָגַרְתִּי מִגִּשְׁמֵי הַבְּרָכָה,
בְּתוֹךְ הַזַּךְ צָלַל הֶעָכוּר -
צָנַח כְּאֶבֶן.
אֶת תּוֹלְעֵי הַכִּרְסוּם הִמַּמְתִּי בְּכֹהַל
שֶׁזָּרַם כַּמַּיִם בְּנֶשֶׁף תַּחְפּוֹשׂוֹת.
מִלִּים הִתְכַּוְּצוּ לְגִמְגּוּם,
תְּנוּעָה הִתְבַּדְּרָה כַּנֵּס
אִלְתַּרְתִּי סְחַרְחֹרֶת -
תָּלִיתִי יְהָבִי בַּקֶּסֶם.
וְכָךְ
חָמְקוּ כְּגַנָּבִים בַּלַּיְלָה,
כָּל חֶסְרוֹנוֹתַי
הֶעְפִּילוּ אֶל לֹעַ הַבַּקְבּוּק
הִתְמוֹטְטוּ אֶל גְּבִיעִי.
וּמָה אֲבַקֵּשׁ לְעֵת שַׁחַר?
עַרְבֵּב אֶת אֵד חַיַּי בְּאֵפֶר
פַּזֵּר אֶת יָמַי בָּרוּחַ
לְמַעַן תּוֹחַלְתִּי הַשְּׁסוּעָה.
*15.2.13