חמישה דברים
חֲמִיֹשָה דְּבָרִים אֵרְעוּ
אֶת בֵּיתֵנוּ בְּאָב:
בָּטַל הַ'תָּמִיד
אֲנִי בַּבַּיִת, לֹא צָרִיךְ לְהִתְקַֹשֵּר'
ֹשֶל סַבְתָּא.
נִֹשְתַּבְּרָה הְַזרוֹעַ
הַנְּטוּיָה לְחִיבּוּק שֶל אִמָּא.
נָֹשְרוּ שַֹעֲרוֹת הַזָקָן הָאַחֲרוֹנוֹת
עַל הַצִּיפִּית הַלְּבָנָה שֶל אַבָּא.
יָֹשַבְתִּי אֲנִי וּמִבְרֶֹשֶת הַסִיוּד בַּיָּד
וְצָבְַעְתִּי לִי שִֹמְלַת כְּלוּלוּת,
כָּרַעְתִּי בַּחֲדַר בֵּיתִי
לָלֶדֶת.
*מתוך הספר "מרחב מוגן".
