הַשָּׁעָה אַרְבַּע בָּלְעָה אֶת חָמֵשׁ.

בַּאֲוִיר רֵיחַ עָשָׁן וְאֵין אֵשׁ,

אֲנִי שׁוֹמַעַת כַּדּוּר בַּחֲדַר מַדְרֵגוֹת מֵאִיץ וְהוֹלֵךְ

בֵּין מַדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה מוֹסִיף שֶּׁקֶט לִבְעֹר.

 

מָה שֶׁעָמַד בֵּין הַנֶּפֶשׁ לָעוֹר 

עוֹמֵד עַכְשָׁו בֵּין הָעוֹר וְהַדֶּלֶת.

אִם אֶפְתַּח אוֹתָהּ אוּלַי יִסָּחֵף הַכֹּל, 

אוּלַי יִשָּׁאֵף הַחֶדֶר


וּמִי יָקִים אֶת תִּקְוַת הַשָּׁעָה הַנּוֹפֶלֶת

אֶת הַחוץ הקְלוּף וָרֹד אחר צָּהֳרַיִם,

אֶת הַיָּרֵחַ הַמֵּת בַּשָּׁמַיִם,

אֶת זִמְזוּם מְנוּחַת הַשְּׁכֵנִים הָרֵיק, הָאָרֹךְ,

אִם לֹא בִּתִּי, 

אִם לֹא תְּבִיעָתָהּ,

אִם לֹא אֲחִיזַת הָרֹךְ