אוּלַי אַף פַּעַם לֹא נֵדַע
אֵיךְ חוֹזְרִים מִכָּאן, אֵיפֹה נִמְצָא פֶּתַח הַלֵּדָה.
הַיָּד שֶׁהָיְתָה בְּיָדֵנוּ נִשְׁמְטָה כְּבָר מִזְּמַן,
אֶצְבְּעוֹתֵינוּ תּוֹעוֹת בְּתוֹךְ גּוֹלָה.
נְבַקֵּשׁ לָדַעַת אֵיךְ קוֹרְאִים לַצִּפּוֹר הַזֹּאת שֶׁעָפָה
לֹא נִשְׁאַל לְשֵׁם הַדָּג הַמְּפַרְפֵּר אֶצְלָהּ בַּפֶּה.
נַעֲצֹם עֵינַיִם וְנַסְכִּים: הַטֶּבַע הוּא כָּל כָּךְ יָפֶה,
וְאָז נָסֵב פָּנֵינוּ אֶל הַחֶדֶר.
הַיָּד שֶׁהָיְתָה בְּיָדֵנוּ כְּבָר אֲחוּזָה בְּמָקוֹם אַחֵר
אֶצְבְּעוֹתֵינוּ קְרוּעוֹת אַחֲרֶיהָ בַּמְּחִילָה