לא אותי לב אוהב
מאהבה לא מחוסנת,
הם עוזבים
ואני אלווה
כל טרף שמחפש אהוב.
השמש עולה, הרכבת אליו, אני ואבא אליו.
ווידאתי – העיר במקומה,
הכיכר ריקה
מזכרו.
לא יבוא.
להיפרד.
חוזרים
עקבות השמש בשקיעה,
אבא ואני שירה לא נגמרת.
אבי הענוג
לא שמר עליי ממותו,
עברו ארבעים שנה,
ועודני לא מחוסנת,
גם בעתיד הרחוק שיביא בלעדיו
להבין
כי מותו חיסן אותנו ממותי.
מתוך: תסביך לאהבה, מאת נטלי גוטמן, הוצאת אינדיבוק, 2021.
