בלוז להגירה בת כלבה
בלוז להגירה בת כלבה,
עם גורים להיות מאוהבת
בנוסעים מקריים,
באומץ לאהבה אוספת,
הם מחוררים.
אולי במשיכה אליי ירגישו במטען,
כנאמר: משכי כמו שיר, ולא תחיי.
יד שהידקני, תעלני בפורקן.
עיגוליי לולאת החנק תחת כבודי,
בלא כר אדמתי מלמטה נפרמת.
הקרוב המקרי מלחלח עליי,
במעשה לא גמור
בין מילים לסדינים
עושני לזכוכית משוריינת.
באהבה עם שיניים,
פתיחה של חמש אצבעות,
נחתכת כאישה,
לאלפי הבעות חיבה
מעופפות כבני כלבה.
הגור שלי מוטרד,
רוצה לדעת איך להיות נאהב מאובטח.
בגולה לא קיבלתי תשובה.
שרידי הזדהות שודדת כאן, מילדי.
ומשילה אהובים,
איבריי כואבים קבוע
מאהבה,
אם אין למי, גופי הלא מהגר
מתחלף
מלבן לכחול.
מתוך: תסביך לאהבה, מאת נטלי גוטמן, הוצאת אינדיבוק, 2021.