שִׁירַת שׁוּק

שִׁירַת שׁוּק

וְתִרְאוּ, מָחָר, הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְקָמָה

עִמָּנוּאֵלָה בָּעִיר ‒ אֶגְמַע לִי אֵיזֶה קָפֶה

וּמִתְפַּלֶּלֶת עוֹד בַּלַּיִל תְּפִילַת שֵׁנָה עַזָּה

שֶׁיְּגַלְגֵּל לִבִּי הַמַּר לְקֻבִּיַּת סֻכָּר שָֹשָֹה.

עָרֹג אֶעֱרֹג אֶל מְלֹא פְּגִישָׁה כָּזוֹ: לָשֶׁבֶת

עִמִּי גַּם־יַחַד, אֶקְרָא וְאֶכְתֹּב כְּמוֹ שֶׁמְּשׁוֹטְטִים

בַּשּׁוּק: עֲגִילִים יָפִים וּתְמָרִים רַכְרוּכִיִּים 

אֶקְטֹף, וְאַצִּיג אֶת כָּל אֵלֶּה, מַעַשֵׂה מִצְרַיִם 

עַל הַשֻּׁלְחָן בְּצוּרָה כּוֹבֶשֶׁת כִּקְדֵשָׁה יַקִּירָה.

יָבוֹאוּ אֲנָשִׁים לַדּוּכָן שֶׁלִּי, יַבִּיטוּ וְיַאֲזִינוּ

לְשִׁירַת שׁוּק שֶׁיָּצַרְתִּי בְּפֻמְבִּי בְּכוֹס קָפֶה

עַל הַבֹּקֶר. וְיֵדְעוּ שֶׁלֹּא נִתָּן לִקְנוֹת דָּבָר

אֵלָּא רַק לְחַלֵּק כְּשָׁלָל בָּרוּחַ.

וְאַהֲבָתְךָ תִּהְיֶה לִי אָז כְּמוֹ שֵׁם שֶׁהֶחְלַפְתִּי ‒

בְּנִגּוּן: נִקְבָּר בַּצְלִיל שֶׁל מִבְנֵה הַלְּבֵנִים הַחֲרִישִׁי.

כָּך הוּא עִמִּי, רוֹעֵד בְּכָל פֶּסַע מִתַּחַת לְרַגְלַי.

שׁוֹמֶרֶת וְלֹא יָקוּם לְעוֹלָם, שִׁמְךָ הָרוֹמִי:

יִשָּׁמַע לִי וְיִישַׁן.

תל אביב / קלן,נובמבר 2019 / ינואר 2020

Marktsang

Und ihr werdet sehen, morgen, in aller Frühe steht

Immanuela auf in der Stadt – trinke ich einen Kaffee, 

bete noch vor dem Schlafengehen ein inniges Gebet:

mach dass aus meinem Herzbitter Würfelzucker wird.

Verzehre mich, zerre am Traumfänger: endlich wieder mit

mir, sitzen, lesen und schreiben, wie man über den Markt

schlendert – schöne Ohrringe und weiche Datteln

pflücke ich, und stelle alles aus, Ägyptens Tand 

auf dem Tisch – der Liebreiz einer Tempeldirne.

Leute besuchen meinen Stand, schauen, lauschen dem

Marktsang, den ich schuf, öffentlich, bei einem Kaffee

am Morgen. Wissen, nichts davon lässt sich verkaufen, 

bloß wie Beute verteilen im Wind.

Deine Liebe wird mir dann zum Namen den ich tauschte –

gegen ein Lied – begraben im Ton des stillen Ziegelwerks.

So ist er bei mir, zittert unter den Füßen mit jedem Schritt.

Behüte ich und nie wieder steht auf, dein römischer Name: 

hört auf mich und schläft.