אגב אבידן



קַח אֶת הַיֵּאוּשׁ הַגָּדוֹל 

שֶׁצָּמַח בְּתוֹכְךָ פֶּרֶא

וּקְבֹר אוֹתוֹ 

תַּחַת אַדְמַת חַמְסִין

בַּחֲצַר עִשְׂבֵי מִרְעֶה.



כָּל עוֹד תְּשׁוּקָתְךָ בּוֹעֶרֶת,

כָּל עוֹד נְשִׁימוֹתֶיךָ סְדִירוֹת 

וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ נִסְפָּגוֹת בְּאַלְכּוֹהוֹל

יֵשׁ לְךָ לְאָן לָלֶכֶת.



כָּל עוֹד פָּנֶיךָ מִתְמַזְּגוֹת עִם רוּחוֹת יָם,

כָּל עוֹד רֶגֶל אַחַת דּוֹרֶכֶת עַל אַסְפַלְט

וְיָדֶיךָ אוֹחֲזוֹת פָּעוֹט בֶּן שְׁנָתַיִם

יֵשׁ לְךָ לְאָן לָלֶכֶת.



פַּעַם,

גַּם אֲנִי חָשַׁבְתִּי

עַל הַיֵּאוּשׁ הַגָּדוֹל,

עַל הַבְּדִידוּת הַנּוֹרָאָה

וְהָרֹאשׁ,

וְהָרֹאשׁ.



נָעַלְתִּי דֶּלֶת חֲדַר שֵׁנָה בְּרַב בְּרִיחַ

וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי.



מֵאָז,

מַרְגִּישׁ צָעִיר מִיּוֹם לְיוֹם,

מִיּוֹם לְיוֹם.