ילד קרמבו

הָיִיתִי יֶלֶד קְרֶמְבּוֹ,

רָגִישׁ וְשָׁבִיר,

מִשְׁתַּהֶה אֲרֻכּוֹת

מוּל חַלּוֹנוֹת רַאֲוָה

שֶׁל קוֹנְדִיטוֹרְיוֹת בְּאַלֶנְבִּי.

נוֹעֵץ עֵינַיִם בּוֹהֲקוֹת בִּנְיַר כֶּסֶף,

עוֹטֵף עַצְמִי בְּדִמְיוֹנוֹת זֹהַר.

יֶלֶד קְרֶמְבּוֹ,

נָמֵס בְּקַלּוּת,

נִדְבָּק בְּוָנִיל תּוֹצֶרֶת בַּיִת,

מִמַּדַּף הַמְּתִיקָה,

מֻקְצָף וּמַקְצִיף.

אָטוּם וּפָרִיךְ לְמַגָּע.

בִּבְסִיסִי עוּגִיַּת הַפְּרָס, 

מִי שֶׁטָּרַח וְהִגִּיעַ עַד הֲלוֹם,

נוֹגֵס וְנִנְגָּס.

עִם בּוֹא חֹרֶף,

אֲנִי נַעֲשֶׂה רָגִישׁ יוֹתֵר,

וְקוֹרֵא לְעַצְמִי

קְרֶמְבִּי.