מעט שירה
הַחֲשֵׁכָה שֶׁעוֹד מְעַט אֵרָדֵם בְּתוֹכָהּ
אֵינֶנָּה גְּמוּרָה, וְלֹא שֶׁאֲנִי מַמְתִּין
לִבְשׂוֹרָה שֶׁתְּהַלֵּךְ נִפְלָאוֹת בְּנֶפֶשׁ עֵרָה.
הַגּוּף מוּכָן לְשֵׁנָה, וּבִקְצֵה הַשְּׂמִיכָה
אַרְבַּע כַּפּוֹת רַגְלַיִם.
נִדְמֶה, חֲשֵׁכָה גְּמוּרָה בָּהּ מַסְכִּימִים
אֲנָשִׁים לַחֲפָצִים, גְּבָרִים לְנָשִׁים.
נִדְמֶה, חֲשֵׁכָה בְּתוֹכָהּ מְחַכִּים
לְאוֹר שֶׁיַּבְרִיק פִּתְאוֹם, יִשָּׁבֵר.
מְאֻחָר, עוֹד מְעַט אֵרָדֵם
הַנֶּפֶשׁ עֵרָה, הָעִקְּשׁוּת מָרָה.
מתוך "רציתי לרשום נוף אחר: מבחר שירים", הוצאת מוסד ביאליק, 2016.
