מתוך הפואמה, 'שלוש נשיקות', 2011
אַחֲרֵי מוֹתֵךְ הִתְגַּלְגְּלוּ סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית לְאָחוֹר,
אֶל הַגִּרְסָה הַקּוֹדֶמֶת, אֶל תֹּהוּ וָבֹהוּ,
תָּמִיד אָפֹר וְרוּחַ רָעָה מְשׁוֹטֶטֶת.
יָשַׁבְתִּי עַל הַדֶּלֶת כְּמוֹ עַל רַפְסוֹדָה קְטַנָּה,
נִצּוֹל שֶׁרוֹאֶה אֶת הַיָּם הָרָחָב.
דּוֹדָה צִיּוֹנָה אָסְפָה אוֹתִי לְבֵיתָהּ.
בַּבֹּקֶר לָקַח אוֹתִי שְׁמוּלִיק
אֶל גַּן הַיְּלָדִים בִּרְחוֹב אַבָּא הִלֵּל.
בַּאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם יָשַׁב אָבִי לִשְׂמֹאלִי.
אַף אֶחָד לֹא דִּבֵּר.
יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה בִּגְלָלִי.
הִשְׁפַּלְתִּי מַבָּט לַצַּלַּחַת.
אָכַלְתִּי.
בִּזְמַן אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם
הִתְרַחֲשָׁה רְעִידַת אֲדָמָה.
מתוך "רציתי לרשום נוף אחר: מבחר שירים", הוצאת מוסד ביאליק, 2016.
