15
אִמִּי, מָרִיָה אֵלֵאָנוֹרָה פָּאוּלִינָה הֶנְדְרִיקְס,
הִכִּירָה אֶת שְׁלֹמֹה וִינוֹגְרָד, חַיַּל בְּרִיגָדָה, בְּהָאג.
בִּתְעוּדַת הָעוֹלֶה שֶׁקִּבְּלָה בְּחֵיפָה הוּא נִרְשַׁם כְּבַעֲלָהּ,
חָשַׁבְתִּי שֶׁנֶּהֱרַג בַּקְּרָבוֹת. הִסְתַּבֵּר שֶׁחָלָה וּמֵת לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעָה.
לְמָחֳרָת, בְּ־7.10.48, קִבְּלָה מַדִּים, כֶּסֶף, וְנִשְׁלְחָה
לַמַּחֲנֶה הַצְּבָאִי שֶׁבְּגִבְעַת רַמְבָּ"ם, גִּבְעָתַיִם.
בְּמִכְתָּב לְהוֹרֶיהָ הִיא מְתָאֶרֶת פֵּרוּק נְשָׁקִים וְשִׁמּוּנָם.
לִפְעָמִים עָבְדָה כְּפוֹעֶלֶת יִצּוּר בְּ'עָסִיס'. שֻׁחְרְרָה טוּרָאִית,
רַוָּקָה. בְּמַחֲנֵה הַשִּׁחְרוּר קִבְּלָה 18,500 ל"י.
אָבִי נִהֵל אֶת מַאֲפִיַּת 'הָעוֹבֵד'. בְּלֵיל חֲמִישִׁי
עָבַד כָּל הַלַּיְלָה.
הָיוּ לוֹ אָז כֶּסֶף, אוֹפַנּוֹעַ.
בְּסֵפֶר הַהוֹצָאוֹת הוּא כָּתַב:
חֲתֻנָּתָהּ שֶׁל צִיּוֹנָה, מַס עֲלִיָּה,מָגֵן קַרְסֹל, סִדּוּר הַמִּדְרָכָה בַּחֲזִית,
אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה לְמַדְּעֵי הַמִּין, כַּרְטִיס לַקּוֹנְצֶרְט שֶׁל פְּנִינָה זַלְצְמַן,
אֲרוּחַת עֶרֶב בְּהֵס, מַתָּנָה לְמַקְס, כִּבּוּד לַפּוֹעֲלִים (יוֹם הֻלַּדְתִּי).
מתוך "רציתי לרשום נוף אחר: מבחר שירים", הוצאת מוסד ביאליק, 2016.
