*
לִצְלִילֵי וִיוָאלְדִי פָּתַחְתִּי רוֹכְסַן שִׂמְלָתֵךְ
וְהִרְהַרְתִּי עַל יְפִי חָכְמַת הַמּוֹנָדוֹת,
אוֹתוֹ לַיְלָה אָהַבְנוּ כְּמוֹ שֶׁאֶכְתֹּב שִׁירָה
מִסַּעֲרוֹת נַפְשִׁי הַהוֹמָה – רַק הַקֶּצֶף נָשַׁק אֶת רַגְלֵךְ.
לְעִתִּים אֵינֶנּוּ אוֹמְרִים דָּבָר
וְנִדְמֶה כִּי רַבּוֹת נֶאֱמָר,
לְעִתִּים דִּמּוּי וּמְסַמֵּן לְנֶגְדֵּנוּ
וְהָרֶגַע כְּמוֹ נִפְרָשׂ לִגְוָנִים.
לְעִתִּים חָשׁ – הַשִּׁירָה נִמְצֵאת שָׁם תָּמִיד
וְתִתְגַּלֶה לְפִי אַהֲבָה וְהֶסְתֵּר.
*דויד לידר, ׳שירי אהבה׳, הוצאת פיוטית, 2020.