גַּעְגּוּעִים לְאָחוֹר
יַשְׁבָנָהּ הַצָּמוּק נֶחְבָּא אֶל כֵּלָיו
מְסַכֵּם שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל עֶרְגָּה,
צִדּוֹ הָאֶחָד אֶל צִדּוֹ הָאַחֵר
וּבֵינֵיהֶם הַחַיִץ הַמַּפְרִיד תָּמִיד
בֵּין הַחֵלֶק הָרָעֵב לַחֵלֶק הַתָּאֵב.
הוּא הִתְנַהֵל לְאַט מֵאָחוֹר
כְּמוֹ סִכּוּם עָצוּב שֶׁל פֶּרֶק אַחֵר
מוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו מִזְוֶדֶת גַּלְגַּלִּים
בָּהּ אָרְזוּ יַחַד אֶת מָה שֶׁנּוֹתַר.
לְרֶגַע לֹא הָיְתָה שָׁם אֵיזוֹ שַׁיָּכוּת
צְנוּעָה אֲפִלּוּ, מַעֲלָה זִכְרוֹנוֹת.
מִן הַסְּתָם הֶרְגֵּל שֶׁל שָׁנִים
הָאֶחָד לַצַּד הָאַחֶרֶת.
הוֹתִירוּ אוֹתִי עִם תְּהִיּוֹת
הֶהָיוּ פַּעַם יַחַד...
