הספרייה העברית בברלין - נורית צדרבוים

כלי מיתה

כְּשֶׁאָמַרְתִּי כְּלִי מִיתָה

לֹא חָשַׁבְתִּי עַל כָּרִיּוֹת נוֹחוֹת,

צִפִּיּוֹת מְעֻטָּרוֹת,שְׂמִיכוֹת רְוָחָה וְנֹעַם.

חָשַׁבְתִּי עַל כֵּלִים שֶׁהוֹרְגִים בַּכֹּחַ וּבְפֹעַל.

כְּשֶׁאָמַרְתִּי כְּלִי מִיתָה,

לֹא כִּוַּנְתִּי לְיָצוּעַ נָעִים וְרַךְ מְקַבֵּל תּוֹמֵךְ מֵכִיל

חָשַׁבְתִּי עַל הַחַיִּים שֶׁהֵם מָחֲלָה סוֹפָנִית,

עַל דֶּרֶךְ ועַל תַּפְנִית,עַל כֵּלִים

שְׁלוּבִים שְׁבוּרִים,

וּמִשְׂחָק הַמַּחְבּוֹאִים.

וַאֲנִי עַד עֶשֶׂר סָפַרְתִּי צוֹעֶקֶת

מִי שֶׁעוֹמֵד מִלְּפָנַי וּמֵאֲחוֹרַי

הוּא הָעוֹמֵד אוֹ עוֹמֶדֶת

שָׁנִים אַחֵר כָּךְ נָשַׁמְתִּי וְהֵבַנְתִּי

שֶׁאֲנִי היא הַלּוֹמֵד אוֹ הַלּוֹמֶדֶת

כלי מיתה