סבתא סולטנה
כְּשֶׁלָּקְחוּ אֶת סָבְתָא סוּלְטָנָה
לְבֵית הָאָבוֹת זָרְקוּ
אֶת כָּל מִטַּלְטְלֶיהָ:
תְּמוּנוֹת מַצְהִיבוֹת
מַפּוֹת רְקוּמוֹת מַעֲשֶׂה יָדֶיהָ
מִטְפְּחוֹת רֹאשָהּ הַצִּבְעוֹנִיּוֹת
סְדִינִים בּוֹהֲקִים בְּלָבְנָם
מִשְּׁעוֹת הַשִּׁפְשׁוּף בַּכָּחֹל בַּדּוּד הַיָּשָׁן.
"טוּבִין חֲסַר עֵרֶךְ כַּסְפִּי"
כִּי מָה הִיא צְרִיכָה בְּבֵית הָאָבוֹת
אֶת כָּל סִימָנֵי הַחַיִּים הָאֵלֶּה
כְּשֶׁהִיא בָּאָה לָמוּת.
*פורסם בננופואטיקה מספר 9, הוצאת מקום לשירה.
