תְּפִלַּת הַנֶּפֶשׁ/ ניקולא יוזגוף אורבך
אִם נְתַתָּנִי בְּיַד רְשָׁעִים
תֵּן בִּי בִּינָה
לַמַּעַן אֵחָלֵץ
לַמַּעַן אָשׁוּב לִרְקֹד עֵירֻמָּה
בְּהֵיכָלוֹת שֶׁל מַעְלָה.
אַל תּוֹתִירֵנִי
שְׁטוּפַת כִּסּוּפִים
שִׁכּוֹרָה מִזִּיוְךָ.
אִם נְתַתָּנִי בְּיַד רְשָׁעִים,
הוֹשִׁיעֵנִי וּפְדֵנִי
הֲשִׁיבֵנִי לְבֵית מְלַאכְתְּךָ
בּוֹ יְצַרְתָּנִי וּמִמֶּנּוּ
הִשְׁלַכְתַּנִי אֶל כְּלוּב דָּם, עֲצָמוֹת וּבַשַּׂר
הֲשִׁיבֵנִי לְחֵיק הוֹדְךָ וְתִפְאַרְתְּךָ
בּוֹ
עָטַפְתָּנִי בְּגַּעְגּוּעַ
אֶל בֵּית מְלַאכְתְּךָ –
מוֹשַׁב הַבְּרִיאָה
מוֹשַׁב הַיְּצִירָה
אֵלֶיךָ.
*מתוך "גטו צפת" הוצאת עמדה-כרמל.
