מתחת לאלפי מזרנים

מתחת לאלפי מזרנים 

אֲנַחְנוּ רְעֵבִים

וְאֵין דָּבָר שֶׁיַּשְׂבִּיעֵנוּ.

לֹא תַּרְבּוּת,

מִשְׁפָּחָה,

צַרְכָנוּת,

הִתְמַכְּרוּת –

זֶה לֹא מְסַפֵּק עוֹד.

מִתַּחַת לְאַלְפֵי מִזְרָנִים יֶשְׁנָהּ עֲדָשָׁה

בָּהּ לֹא נוּכַל לָגַעַת,

הִיא קוֹדַחַת תַּחַת גַּבֵּנוּ הַנֶּאֱנָק בַּלֵּילוֹת

וְהוֹפֶכֶת לַחֲלוֹם מַטְרִיד.

עֵינֵינוּ טְרוּטוֹת וַאֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים

דֶּרֶךְ, לָגַעַת בְּמֻשָּׂא תְּשׁוּקָתֵנוּ

וַאֲנַחְנוּ לֹא מְסֻפָּקִים, לְא מְרֻצִּים – 

מְיֹאָשִׁים.

אֲנַחְנוּ יְבֵשִׁים כְּעַנְפֵי חֹרֶשׁ בִּשְׁרַב סְתָו,

מִתְלַקְּחִים מִגֵּץ מִלִּים שֶׁל רֵטוֹרִיקָן תּוֹרָן

שֶׁיִּגְאַל אוֹתָנוּ מֵהַצְּבִיעוּת 

בִּהְיוֹת אָדָם.

*מתוך: ׳לילית, יומן חוף הגלות׳ (הוצאת ׳הוצאה עצמית׳, 2019).