ורטיגו אהבה

ורטיגו אהבה

אָמַרְנוּ נִפָּגֵשׁ עַל הַגֶּשֶׁר

בַּסּוּפָה

שֶׁל חֲמִישִׁי בָּעֶרֶב.

שְׁתֵּי סִירוֹת הִתְנַגְּשׁוּ 

וְעָפוּ תּוֹךְ כְּדֵי טְבִיעָה

אֶל הַשָּׁמַיִם, אֶל הַתְּהוֹם,

אֲדָווֹת כְּרַעֲמוֹת סוּסִים

חָגִים סְבִיבֵנוּ,

דּוֹהֲרִים בְּכִרְכָּרָה חוֹרֶקֶת,

בְּרָגִים מִתְפַּקְּעִים.

בְּדִיּוּק אִבַּדְנוּ גַּלְגַּל,

אֲבָל אֲנַחְנוּ מִתְעַלְּמִים.

הַגַּג עָף,

רוּחַ פְּרָצִים וַאֲנִי לֹא שׁוֹמַעַת

אֶת הַסִּימָנִים שֶׁהַפֶּה שֶׁלְּךָ מְשַׂרְטֵט.

אֵיפֹה הַגֶּשֶׁר, אֵין כָּאן קֶשֶׁר – מָה אָמַרְתָּ?

הַדֶּלֶת נֶעֶקְרָה, הָאֹפֶק נִקְרַע,

אֵין יָד

וְאֵין כְּנָפַיִם.

*מתוך: ׳לילית, יומן חוף הגלות׳ (הוצאת ׳הוצאה עצמית׳, 2019).