שבוע ראשון בברלין
דרך ויטרינת הקפה,
אנשים חיים לא בשוליים,
הם חיים על הוריד,
היכן שזורמים החיים.
כריך נגוס על צלוחית,
המלצרית מפנה בתנועה חיננית.
אני מצלצלת את הדלת, חודרת,
חצוצרה עולה ויורדת סולמות
אבל לא מלאכים.
"אל תזרקי!", אני צועקת
כמו פיל ששבר את כל החרסינות.
אני בורחת החוצה
אל עיר, ממנה כל הצבעים
נסחטו וזלגו אל פתחי הביוב
אל עיר, בה אין לי מיטה
הלילה.
*מתוך: ׳לילית, יומן חוף הגלות׳ (הוצאת ׳הוצאה עצמית׳, 2019).
