ארצה  /   שי בוזגלו



לִשְׁאֹף אֶת הַפַּחַד עָמֹק

רַכָּבוֹת וּבָתִּים קְטַנִּים

כָּל מִשְׁפָּחָה 

יוֹשֶׁבֶת עַל הָאָבְנַיִם

הָאֳנִיָּה שֶׁתַּגִּיעַ

אֲפִלּוּ לֹא לְתוֹךְ צָרְפַת

לֹא יַכְנִיסוּ אוֹתָנוּ 

לְתוֹךְ גּוּפָהּ 

הַצִּיּוּרִי שֶׁל צָרְפַת

אֲפִלּוּ לֹא

וְהָיִיתִי בּוֹכָה 

מֵרֵיחַ חֲלוֹם הַפָּרוֹת הָרָזוֹת

יְלָדִים רְעֵבֵי לֵב

וְלֶחֶם מָרוּחַ בְּשָׁעוֹת רֵיקוֹת

וְזֶה הַכֹּל.


אַחֲרֵי תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים

כָּרְעָה הָאֳנִיָּה 

אַרְצָה

וּבְתוֹךְ הַצַּעַר

נִפְעַר בּוֹר  

וְנִקְרָא שְׁמוֹ חֵיפָה.


מתוך: אי האפשר, בהוצאת עיתון 77