יוֹגָה
בַּיּוֹגָה בִּתְנוּחַת כֶּלֶב מַבִּיט לְמָטָּה
אִמִּי עוֹלָה בְּמַחְשְׁבוֹתַי
אִמִּי
שֶׁמְּרֻתֶּקֶת כְּמוֹ פִּיל פִּיסֵחַ
לְקֻפְסַת עֲרוּצִים,
שֶׁחוּץ לָאָרֶץ עֲבוּרָהּ –
מַאֲדִים
לְאִישׁ מְעָרוֹת.
אִמִּי
שֶׁאָכְלָה כְּרִישִׁים בָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן
שֶׁהָיְתָה הָאִשָּׁה הַיָּפָה בַּתֵּבֵל עַד שֶׁיָּדַע אוֹתָהּ אָבִי
וְכָעֵת מְגַדֶּלֶת זִכְרוֹנוֹת שֶׁל כֶּלֶב מֵת.
בַּעֲמִידַת נֵר
אֲנִי דּוֹלֵק בְּחֶשְׁכַת יָמֶיהָ.