ברלין – התחלות


עַכְשָׁיו הִיא שׁוֹמַעַת אוֹתִי

שׁוֹאָה

גְּדוֹלָה

עֲגֻלָּה

שְׁחוֹרָה

פּוֹקַחַת עֲלַי עַיִן צְהֻבָּה

מוּל פָּנַי

עַל גַּבֵּי עוֹרִי

טָרְפָה אֶת נַפְשִׁי



הָיִיתִי שִׂמְחָה לוֹמַר:

הִנֵּה, אֲנִי מִצְטַעֶרֶת שֶׁהִגַּעְנוּ

אוּלַי זֶה הָיָה מַכְּתוּב

חָקוּק בַּפַּרְגּוֹד

רָקוּם עַל בִּגְּדֵּי הַיְּלָדִים



וּפִתְאוֹם הָיָה הַגֶּשֶׁם

וְגַם הַקֹּר הִקְפִּיא

וְכָל כָּךְ רָצִיתִי לַחֲזֹר

לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר קְצָת רָצִיתִי לָלֶכֶת

רָצִיתִי שֶׁיִּהְיֶה לִי חַם

אוֹ מַהַבִּיל

אוֹ מִלָּה אַחֶרֶת שֶׁל חַזַּאִים

הָבִיאוּ לִי עָתִיד דָּחוּס

הָרֹאשׁ אִבֵּד אֶת דָּרְכּוֹ אֵלַי

עַכְשָׁיו כָּל הָאֵיבָרִים פְּשׁוּטִים