תִּקּוּן 


מַה שֶּׁהִפְרִיעַ

בִּמְיֻחָד לִיהֹוָה

בַּתֹּהוּ וּבֹהוּ שֶׁל

הָעוֹלָם שֶׁבָּרָא,

הָיְתָה הַבְּדִידוּת.


לָכֵן הִמְצִיא לוֹ

אֶת אָדָם וְחַוָּה

לִהְיוֹת לוֹ בְּנֵי לְוָיָה.

אֲבָל הֵם לֹא הִסְתַּפְּקוּ

בַּגְּדֵרוֹת שֶׁגָּדַר לָהֶם.


וְזוֹ הָיְתָה רַק הָאַכְזָבָה

הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹ. הָיוּ לוֹ

עוֹד הַרְבֵּה אַחַר כָּךְ. לְבַסּוֹף 

הִתְיָאֵשׁ, וְהֶחְלִיט לְהוֹתִיר

לָנוּ מְשִׂימָה אַחֲרוֹנָה.


וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם מוּטָל עָלֵינוּ

לְתַקֵּן אֶת כָּל טָעוּיוֹתָיו: לֶאֱהֹב 

אֶת שְׁכֵנֵנוּ כְּמוֹ אֶת עַצְמֵנוּ, 

וְלִהְיוֹת צְנוּעִים וַעֲנָוִים

וּשְׂמֵחִים בְּחֶלְקֵנוּ.



*מתוך ׳משחק הפלנטות׳, טוטם ספרים, 2018.