משהו נלקח


בַּלַּיְלָה, אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת לְקוֹלוֹת

גּוּף אִמָּא עָיֵף

מִטַּלְטֵל בֵּין קִירוֹת מִסְדְּרוֹן 

וּמַחְרִישׁ.

אוֹר מְקָרֵר נִדְלָק בַּמִּטְבָּח,

מַשֶּׁהוּ נִלְקַח, מַשֶּׁהוּ נִשְׁפַּךְ,

קוֹלוֹת לְעִיסָה,

אֲכִילָה חֲפוּזָה,

שִׁהוּק קַל, סַכִּין נוֹפֶלֶת, בֶּרֶז נִפְתָּח

וּמַחְרִישׁ.

הִיא חוֹלֶפֶת בִּכְתֹנֶת לַיְלָה

רוֹחֶפֶת בֵּין הַחֲדָרִים

סוֹפֶרֶת אֶת יְלָדֶיהָ הַיְּקָרִים

מְנַשֶּׁקֶת קַלּוֹת

בּוֹדֶקֶת שֶׁעֲדַיִן נוֹשְׁמִים

יְלָדֶיהָ הַחַיִּים

רַק בַּלַּיְלָה מְעִזָּה לְלַטֵּף בְּרֹךְ

עַד שֶׁסּוֹף בָּא לַחֹשֶׁךְ

וּמַחְרִישׁ.



מתוך: ילד בלונדיני - ימינה