*


אִמָּא עוֹמֶדֶת מוּל מַצְלֵמָה

תְנוּחָה נִינוֹחָה 

צַלְּמִי הִיא אוֹמֶרֶת 

מִבַּעַד לְעֵינִית

כְּמוֹ עֵרֻמָּה

שָׁנִים אִיכְּלוּ אֶת עֵינֶיהָ,

רֹאשָׁהּ שְׂעָרָהּ.

יָצָא טוֹב, הִיא שׁוֹאֶלֶת

נַעֲלֶה לִקְבוּצַת הוואטסאפ 

שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה

עוֹד פַּעַם אַחַת אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת

מְנַגֶּבֶת עַיִן לַחָה.

שׁוּב אִמָּא עוֹמֶדֶת

בַּמֶּרְכָּז הַתְּמוּנָה

מַבִּיטָה בָּעֵינַיִם

יָדַיִם 

שִׁמְלָה

תִּלְחֲצִי הִיא אוֹמֶרֶת

הָרֶגֶל כּוֹאֶבֶת.

אֲנִי מְהַסֶסֶת

רוֹצָה לִתְפּוֹס אוֹתָהּ כָּך

בְּתוֹך עֵינִית מקטינה,

אֵיך כֻּלָּה מְכֻנֶסֶת

אוֹסֶפֶת מחובקת

בִּשְׁבִילִי 

לְדַּקָה

לָחַצְתִי אָמַרְתִּי

הִיא נָעָה קָדִימָה

עוֹד מְשִׂימָה, עוֹד מַטָּלָה

מְכוֹנָה ושְׁמָהּ אִמָּא

אִמָּא קְטַנָּה