בלילה עטפתי את בני

במיני מחרוזות חיים

הייתי רוקמת אורות וצלילים

בחשכה למענו.

מתיקות שאין לה סוף

רקמה בי אהבה אליו

וידיו הקטנות היו

כמו פלא

כמו יערות לילה מתוקים

של פטל.



*מתוך דבש, ים וזהב, מאת גליה שכטר (2015).