הַסּוֹדוֹת מְדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם.

דִּבּוּר רַךְ, מֵבִין, שָׁקֵט.

הֵם לָמְדוּ לַחֲמֹק 

וּלְהִתְכַּנֵּס סְבִיב מְדוּרַת הַזִּכְרוֹנוֹת.

סוֹדוֹתַי מִתְרַפְּקִים עַל סוֹדוֹתֶיךָ

חוֹלְקִים צוּרוֹת וּגְוָנִים שֶׁל כְּאֵב

שֶׁהוֹפְכִים אַט-אַט לְצִפֳּרֵי שִׁיר מְתוּקוֹת

מְשֻׁחְרָרוֹת מִכֹּבֶד שָׁמַיִם

מֵעָקַת אֲדָמָה.

סוֹדוֹתֵינוּ מְדַבְּרִים בֵּינֵיהֶם.

נֶהֱנִים לְהַשְׁווֹת עָמְקֵי שִׁכְחָה.

מִתְעַרְסְלִים בְּאַהֲבָה כְּמוּסָה.

סוֹדוֹתֵינוּ אֲחוּזִים זֶה בָּזֶה

וְרַק הֵם יוֹדְעִים מַדּוּעַ

צַעַר חוֹנֵק אֶת הַגָּרוֹן מִתּוֹךְ חֲלוֹם

וּצְעָקוֹת נֶחְבָּאוֹת בְּטַבּוּרוֹ שֶׁל הַלַּיְלָה.


*מתוך: "טבורו של הלילה" (אבן חושן, 2015).