הוּא אוֹמֵר שֶׁפַּעַם בְּחֹדֶשׁ
נִפְגָּשִׁים בְּיַחַד כָּל בְּנֵי הַגַּרְעִין
וּבִזְמַן שֶׁהָעֶרֶב יוֹרֵד עַל מַטָּעֵי הַגְּפָנִים
הֵם סוֹפְרִים בִּלְעִיסוֹת אֶת כָּל פִּגְעֵי הַזְּמַן.
הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ זוֹהֲרוֹת וּכְחֻלּוֹת,
כְּמוֹ דֶּבֶק מַגָּע שֶׁהִתְקַשָּׁה לִפְנֵי שָׁנִים.
זֶה קָשֶׁה,הוּא מַסְבִּיר,לִרְאוֹת אֵיךְ אֲנָשִׁים שֶׁלָּחַמְתָּ אִתָּם,
שֶׁבָּנִיתָ אִתָּם,שֶׁהֵקַמְתָּ אִתָּם,הָפְכוּ תּוֹךְ שָׁנָה אַחַת
לְקָרָחוֹת.
אֲנַחְנוּ חוֹלְקִים כָּרִיךְ גְּבִינָה מֵעַל לְכוֹס תֵּה.
סְעוּדָה אַחֲרוֹנָה בִּקְצֵה בֵּית הַקָּפֶה.
וַאֲנִי מִתְאַפֶּקֶת לֹא לְהַשְׁקִיעַ אֶת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם אֶל תּוֹךְ
הַלָּבָההָרוֹתַחַת,הַמְּמִיתָה,שֶׁל הַתֵּיוֹן
רַק כְּדֵי לֹא לְהַרְגִּישׁ אֶת כָּל זֶה.
מַקְס אוֹמֵר שֶׁאֲנִי אַחַת הַנֶּחָמוֹת שֶׁלּוֹ.
שֶׁהָיוּ לִי כָּל הַסִּכּוּיִּם לִפֹּל.
שֶׁיָּדַעְתִּי לָקַחַת אֶת עַצְמִי לְמַעְלָה.
שֶׁהוּא עָזַר לִי.שֶׁזֶּה הָיָה מִתּוֹךְ שְׁלִיחוּת.
הוּא חוֹזֵר עַל זֶה כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים.
מַקְס אוֹמֵר שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלִּי לֹא הִתְאִימוּ מֵהָרֶגַע הָרִאשׁוֹן.
שְׁנֵיהֶם הָיוּ אֲנָשִׁים עֲשׂוּיִים מִדַּי,הוּא מַסְבִּיר,
וְאִי אֶפְשָׁר לְצַפּוֹת שֶׁגֶּבֶר וְאִשָּׁה,חֲכָמִים כְּכָל שֶׁיִּהְיוּ,יִתְנַגְּשׁוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה,
וְלֹא יִגְדְּלוּ בְּגוּפָם גִּדּוּלִים.
מַקְס מְדַבֵּר עַל תִּקּוּן.נוֹגֵס מֵהַכָּרִיךְ.הוּא אוֹמֵר שֶׁהַכָּרִיךְ טָעִים.
הוּא אַף פַּעַם לֹא מְסַפֵּר לִי שֶׁהוּא חוֹלֶה.
רַק מַחְזִיר אֶת כּוֹס הַזְּכוּכִית בְּיָד חֲזָקָה
מֵטִיל אֶת הַמַּפִּית לָרִצְפָּה בִּשְׁנִיָּה.
וְכָל הַכְּבִישִׁים סְבִיבֵנוּ מַמְשִׁיכִים לִדְהֹר
וְכָל הַשְּׂעָרוֹת סְבִיבֵנוּ מַמְשִׁיכוֹת לִנְשֹׁר
וְכָל הַטּוֹב הַזֶּה שֶׁקָּרָה לִי בַּחַיִּים
אֵיךְ אֲנִי אַצְלִיחַ לִזְכֹּר.