אֲנִי אוֹהֶבֶת אֲנָשִׁים
שֶׁאוֹהֲבִים אֲנָשִׁים יוֹתֵר מֵהָאֱנוֹשׁוּת,
מֵאֱלֹוהִים, מֵהַמּוֹלֶדֶת.
חֻנַּכְתִּי בְּאִידֵאוֹלוֹגְיוֹת מִתְחַלְּפוֹת
שֶׁנִּזְרְקוּ לַכְּבִיסָה כְּמוֹ גַּרְבַּיִם צִבְעוֹנִיּוֹת
וְחָזְרוּ בְּצֶבַע שָׁחֹר.
בַּהַתְחָלָה מֵת אֱלֹוהִים
אַחֲרֵי שֶׁלָּקַח אֶת אַבָּא שֶׁלִּי וְאֶת כָּל הָאֲחֵרִים,
אַחַר כָּךְ מֵת סטאלין, מֵת הַקִּבּוּץ, וְאַרְצִי,
שֶׁסָּפֵק אִם הִיא רַק שֶׁלִּי מִתְנַדְנֶדֶת בְּיָם סוֹעֵר.
עֲדַיִן נוֹתְרוּ אֲנָשִׁים שֶׁמֵּהֶם
לֹא הִתְייָאַשְׁתִּי,
וְגַם הָאַהֲבָה.