*

הַזִּקְנָה טוֹרֶפֶת נֵתַח אַחַר נֵתַח,

לְבַסּוֹף הַכְּנָפַיִים. לְמִקְרֶה שֶׁאֶצְטָרֵךְ לִבְרֹוחַ

אֲנִי מְכִינָה סְפִירַת מְלַאי שֶׁל מַחֲלוֹת וּתְרוּפוֹת.

זוֹ לֹא מַחְרֹזֶת פְּנִינִים וְאֵין מָה לְהִתְגָּאוֹת בָּהּ,

אֲבָל הִיא שֶׁלִּי וְאַתֶּם לֹא תִּרְצוּ לִגְנֹב אוֹתָהּ.

וּמִתַּחַת לַיּוֹם הַזֶּה שׁוֹכֵן לַיְלָה, וּמִתַּחַת הַלַּיְלָה חֲלוֹם

וּמִתַּחַת לַחֲלוֹם סִיּוּט, וּבְתוֹךְ הַסִּיּוּט שָׁרָה צִפּוֹר קְטַנָּה

שֶׁמִּתְעַקֶּשֶׁת לָעוֹף גַּם בְּלִי כְּנָפַיִם.