כְּכָל שֶׁרָצְתָה

לִמְרטֹ אֶת הַכְּאֵב,

הַבֶּן זוֹנָה

(יִסְלַח לִי אֱלֹהִים)

נִדְבַּק בְּעָצְמָה,

חָרַךְ בִּבְשָׂרָהּ

הוֹתִיר כְּוִיָּה.

עַכְשָׁו הִיא יוֹדַעַת –

כְּאֵב לֹא מוֹרְטִים

בְּשַׁעֲוָה –