**

עוֹצֶרֶת תְּנוּעָה בְּרַגְלַיִם חֲשׂוּפוֹת כְּשֶׁהִיא רָצָה עַל הַפַּס הַלָּבָן. אַסְפַלְט מַבְעִיר שְׁפִיּוּתָהּ

פָּנָסִים מְעַוְּרִים צְלִילוּתָהּ. הִיא אִבְּדָה דְּבַר-מָה: אוּלַי דַּעְתָּהּ אוּלַי תְּחוּשַׁת גּוּפָהּ שֶׁהִיא

מִתְאַמֶּצֶת לְזַנֵּק מִתּוֹכוֹ. כּוֹשֶׁלֶת, נוֹפֶלֶת, נוֹטֶפֶת רְטִיבוּת מִנְּקָבֶיהָ. עַל שָׁדָהּ הַפָּצוּעַ טִפּוֹת

חָלָב מָתוֹק. עַל שְׂפָתֶיהָ הַפְּצוּעוֹת טִפּוֹת דָּם מָתוֹק. לֹא צוֹרַחַת. לֹא זוֹעֶקֶת. לֹא מְיַלֶּלֶת –

שׁוֹאֶגֶת.

מתוך: שׁוֹאֶגֶת בְּלוּלְאַת-אֵינְסוֹף, (פרדס, 2016), מאת ענבל אשל כהנסקי.