ליבי כים
עליו שטים יקיריי החיים
שמברכים אותי על כניסתי
לעולם המשאלות שהתגשמו
שבו סוף-סוף אני יושבת
על כרית השלווה וסביבי
קבוצת בני גילי שבתוכה
אני מרגישה אהובה למרות
שכל אחד מחבריה מחבק את משאלותיו
שלא התגשמו בשביל לעודדן להתגשם
בעולמו וגם אני ניסיתי לשלוח למשאלותיי
שלא התגשמו את חיבוקי המעודד אך
כשהוא כמעט נגע במשאלותיי שלא
התגשמו חיבוקי נסוג מחשש שאם
יקיריי החיים יראו את אופטימיותו
נוטפת ממנו ומקיפה את משאלותיי שלא
התגשמו הם שוב ימותו ויגררו אותי איתם
רק שהפעם לא ימולאו צרכיי הפיזיים