סָבְתָא דּוֹרָה הָיְתָה קוֹרֵאת לְיָם בִּנְקֵבָה.

"אֵיךְ שֶׁהִיא מַרְגִּיעָה לִי, הַיָּם", קָרְאָה,

"אֵיךְ שֶׁהִיא מַרְגִּיעָה לִי!"

הָרֵישִׁים שֶׁל דּוֹרָה יָצְאוּ בִּמְעַרְבּוֹלוֹת,

הִתְנַפְּצוּ עַל מְצוּק שָׁדֶיהָ הַנִּשָּׂא

בְּתוֹךְ שָׂדוֹת פְּרוּשִׂים, לְבָנִים,

בְּתוֹךְ גִּבְעוֹלִים מִתְפַּתְּלִים, יְרֻקִּים,

בְּתוֹךְ פְּרָחִים פְּעוּרִים, אֲדֻמִּים,

שֶׁהָיוּ שִׂמְלָתָהּ,

שִׂמְלַת עֶרֶב לְעֵת סַפְסָל.

אֶת הַסַּפְסָל חֲלָקָה עִם שְׁתֵּי שְׁכֵנוֹתֶיהָ,

אַף הֵן שָׂדוֹת, גִּבְעוֹלִים וּפְרָחִים.

"רִיטוֹצְ'קָה, רִיטוֹצְ'קָה, אֵיפֹה אַתְּ הוֹלֶכֶת עַכְשָׁו? לַיְלָה!"

קָרְאָה לְעֶבְרִי בִּנְקֵבָה.

הָרֵישִׁים שֶׁלָּהּ רָדְפוּ אוֹתִי כְּמַשְׁבְּרֵי חוֹף,

הָדְפוּ אוֹתִי כְּנֶגֶד גּוּפָהּ הַיַּצִּיב, הָרוֹטֵט.

"תְּנִי לַסָּבְתָא נְשִׁיקָה!" שָׁרוּ שְׁתֵּי הַשְּׁכֵנוֹת, הַסִּירֶנוֹת.

גוּפָן הָרָחָב נִדְרַךְ וְרָטַט בְּצִפִּיַּת "נְשִׁיקָה!"

הָיִיתִי מִגִּישָׁה לְדוֹרָה אַתְּ לֶחְיִי בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת.

עָצַרְתִּי אֶת נְשִׁימָתִי

בְּטֶרֶם צָלַלְתִּי מִתַּחַת לְמִי הַקּוּלוֹן הַחֲרִיפִים,

אֶל הַמְּצוּלָה שֶׁבֵּין מְצוּק שָׁדֶיהָ הַמְּבֻקָּע.

אֶת קֶצֶף אַדְווֹתֶיהָ מָחִיתִי בַּסֵּתֶר,

אַחֲרֵי שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין

בִּי אוֹ בִּנְתִיב הַשְּׂחִיָּה שֶׁהִשְׁאַרְתִּי

בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

 

(מתוך הספר שבכתובים "סוס בחצאית")