קַדִּישׁ

אַבָּא נִפְטַר אַחֲרֵי הַחַגִים,

תָּמִיד הֶעֱדִיף שֶׁלֹּא לְהַפְרִיעַ.

רַק חֲבָל שֶׁבָּחַר בְּחֹדֶשׁ חֶשְׁוָן:

הַגֶּשֶׁם שָׁב וּמְכַבֶּה

אֶת הַנֵּר, חֲפִיסַת גַּפְרוּרִים רְטֻבָּה

נִדְחֶקֶת לְכִיס הַמְּעִיל, כַּד הַחֶרֶס וּבוֹ

פִּרְחֵי הָאָבִיב שֶׁשָּׁתַלְנוּ בַּסְּתָו

שֶׁעָבָר, מִתְמַלֵּא עַד גְּדוֹתָיו

פְּקַעַת נַרְקִיס מִשְׁתַּכְשֶׁכֶת בְּמַיִם,

רַק קַקְטוּס סַאן פֶּדְרוֹ צָנוּם אַךְ עִקֵּשׁ

דּוֹקֵר בָּעֵינַיִם

כְּמוֹ כְּדֵי לְהַכְעִיס

וְאֵין דַּי גְּבָרִים לְהַשְׁלִים לְמִנְיָן

(בֵּין שְׁבִילֵי הָעָלְמִין אֵין נֶפֶשׁ

חַיָּה) וְצָרִיךְ לְמַהֵר, לִפְנֵי שֶׁיַּחְשִׁיךְ

הַקַּדִּישׁ וְהָאוֹר יִתְקַטָּן

בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ

הַסַּגְרִיר יִתְבָּרַךְ

יִתְהַלָּל

יִשְׁתַּבַּח, יִתְפָּאָר

וּבֹץ, וְרוּחַ וְקַר,

נַעֲשָׂה מְאֻחָר, מִמּוֹקֵד הַתְּנוּעָה

שֶׁל רַדְיוֹ חֵיפָה

נִמְסַר

כִּי צִיר הֶרְצְל חָסוּם, (אֵין מַעֲבָר

מֵרְחוֹב הֶחָלוּץ) עֹמֶס כָּבֵד מִשְׂדֵרוֹת

הַמָּגִינִים עַד כִּכָּר בֵּן גּוּרְיוֹן

בְּדֶרֶךְ הַיָּם צְפוּיִים שִׁבּוּשִׁים

בְּשֶׁל בּוֹר שֶׁנִּפְעָר

בְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ, וּבַלֵּב

וּבַנֶּפֶשׁ.

אִירִיס תִּזְמְנָה

עֶשֶׂר

שָׁנִים.

מתוך: תיקון ליל שבועות