אֶקְרָא לוֹ סֵבֶל
סֵבֶל תִּינוֹק, סֵבֶל מָתוֹק.
סֵבֶל כְּבָר גָּדוֹל הוֹלֵךְ לְגַן סִימָה
לְמִי הוּא דוֹמֶה יוֹתֵר לְאַבָּא אוֹ לְאִמָּא ?
סֵבֶל תֶהְיֶה לִי יָפֶה מִמִּישֶׁהוּ אַחֵר
הַגֶּנִים שֶׁל אַבָּא בְּרִיאִים יוֹתֵר.
מַדָּע כְּבָר יֶלֶד גָּדוֹל
כַּמָּה יָפֶה מַדָּע מִתְפַּתֵּחַ
רַק שֶׁגֶּן אֶחָד קָטָן לֹא יָכוֹל לְפַעְנֵחַ.
גֶּן תַּעְתּוּעֵי הַנֶּפֶשׁ חֲרֵדָה אֲנִי לִקְרֹא בִּשְׁמוֹ
סֵבֶל יִשְׁרֹץ בְּמֹחוֹ.
מתוך: אישה מטורפת / גליה אבן-חן, ספרא 2009, 228 ע"מ