הבטחה

לֹא כָּךְ חָשַׁבְתְּ שֶׁתִּרְאִי אוֹתִי

נֶאֱנֶקֶת. לֹא כְּמוֹ צַעֲקָתִי מוּל יְדֵי

הַמְיַלֶּדֶת וְלֹא כְּמוֹ קְרִיעַת חֻלְצָתִי סְפוּגַת

הַזֵּעָה, וְלֹא יָדַעְתְּ שֶׁתִּשְּׂאִי אוֹתִי שׁוּב

בְּבִטְנֵךְ וּבְיָדַיִךְ וְעַל גַּבֵּךְ הַכָּפוּף כְּמוֹ

גִּבֶּנֶת מְלֵאַת כְּאֵב וְתִרְאִי אוֹתִי מְבַקֶּשֶׁת שֶׁתְּשַׁלְּמִי אֶת

חֶשְׁבּוֹן הַחַשְׁמַל וְהַמַּיִם וְתִקְנִי אֹכֶל

לִילָדַ שׁוּב, אִמָּא, וְתִפְרְצִי אֶת חֶסְכוֹנוֹתַיִךְ

וְתִמְכְּרִי אֶת בֵּיתֵךְ, וּתְשַׁלְּמִי לְנוֹשִׁים וּלְמַלְוִים

בְּרִבִּית וְלִמְשִׁיחֵי שֶׁקֶר, גּוֹבֵי מַשְׁכַּנְתָּאוֹת וּמִסִּים

וְתַחְסְמִי בְּגוּפֵךְ הַגָּרוּם אֶת דֶּלֶת בֵּיתִי

לְהָגֵן עָלַי מִפְּנֵי גּוֹבִים וּשְׁלִיחֵי רַע

עִם צַוֵּי עֲנִישָׁה וּמַעֲצָר, לֹא כָּךְ רָאִית אוֹתִי

כְּשֶׁעָטַפְתְּ אֶת גּוּפִי הַזָּעִיר, הַסָּגֹל, בְּיָדַיִךְ

וְהִבְטַחְתְּ לִי שֶׁיִּהְיֶה אוֹר.

מתוך: "אין עדות": הוצאת הקיבוץ המאוחד 2014