שִׁירָה הִיא כַּסֶּפֶת
בְּמָלוֹן
בְּעִיר זָרָה.
מוֹרֵה דֶּרֶךְ
הַמְנַסֶּה לָלֶכֶת לְאִבּוּד.
בָּטְנִים מְלוּחִים
בַּבָּר אַחֲרֵי חֲצוֹת.
שְנִיָּה אַחֲרֵי שֶסָּגְרוּ.
שְנִיָּה לִפְנֵי הַהִתְעַלְּפוּת.
שִירָה הִיא מָה שֶׁנּוֹתָר
אַחֲרֵי שֶׁיְּצָאתֶם.
וַעֲלִיתֶם בַּמַּעֲלִית.
וַהֲלַכְתֶם צְמוּדִים בַּמִּסְדְּרוֹן.
אַתָּה נִכְנַסְתָּ לְחַדְרְךָ.
וְלֹא נָעַלְתָּ.
הִיא נִכְנְסָה לְחַדְרָהּ
וְנָעֲלָה.
שִירָה הִיא מָה שֶׁנּוֹתָר
מתוך: בפגיית התכלת השמימית