ים מעציב אותך,

אחרי שהלכת זמן רב

משתזכור, וגילית שלא

יצאת מעירך או

מעורך. לא צעדת אף

צעד אחד.

ים מעציב אותך כי

יש בו גאות ושפל

וגאות, בקלילות.

ואתה אינך יודע לרחף,

ואינך יכול לצוף.

תשכב על החוף. תתן

לגל לכסות אותך לנסותך

לסחוף ולצרוף

להיות חופשי כאחד הדגים.

 

(פורטפוליו שירה 2001)