בַּמִּסְעָדָה הַזֹּאת שֶׁהָיְתָה פַּעַם מִסְעָדָה יָפָּנִית, וְלִפְנֵי כֵן פִּיצֶרִיָּה, וְלִפְנֵי לִפְנֵי כֵן מִסְעָדָה סִינִית עַל הַדֶּלְפֵּק שֶׁבּוֹ קָלְטוּ הַזְמָנוֹת שׁוּק לְרַאֲוַת הַלָּקוֹחוֹת, מִינֵי יְרָקוֹת בִּצְבָעִים, שֶׁמְּדַמִּים יֹפִי מְלָאכוּתִי, וּמֵעֲלֵיהֶם בָּחוּר בְּסִינוֹר לַצַּוָּאר, מוּזִיקָה צָרְפָתִית וּכְמֵהִין. הִזְמַנּוּ שְׁתֵּי אֲרוּחוֹת עִסְקִיּוֹת, שֶׁהֻגְּשׁוּ עַל מֵעֵין קֶרֶשׁ חִתּוּךְ, עָנָף שֶׁל רוֹזְמָרִין הָיָה תָּקוּעַ בְּקוֹנְפִי שׁוּם, הַבָּטָטוֹת הָיוּ מְסֻדָּרוֹת אַחַת עַל גַּבֵּי הַשְּׁנִיָּה וְיָצְרוּ מַרְאֶה שֶׁל מִגְדָּל, וְגַם בָּהֶן הָיָה תָּקוּעַ בְּפָּאלִיּוּת עָנָף יָרֹק שֶׁל רוֹזְמָרִין. הַמֶּלְצָרִית אָמְרָה שֶׁהֵן אֲפוּיוֹת עַל הַפְּלַנְצָ'ה. אָכַלְנוּ. אֲנִי זוֹכֶרֶת שֶׁפֵּרוּרֵי הַלֶּחֶם הַיָּפָּנִיִּים לֹא נִדְבְּקוּ הֵיטֵב לַחֲזֵה הָעֵגֶל. מְרַק הַשְּׁעוּעִית הָיָה בְּסֵדֶר. וּבְרֹאשֵׁנוּ כְּבָר וִתַּרְנוּ עַל הָרַעְיוֹן לִסְגֹּר אֶת הַמִּינוּס, וּפָעַלְנוּ מִתּוֹךְ נִסָּיוֹן לִחְיוֹת טוֹב מִבְּלִי לְקַבֵּל טֶלֶפוֹן מֵהַבַּנְק. הֶחְלַטְנוּ שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יִמְצָא עֲבוֹדָה נוֹסֶפֶת. וְכָךְ אֱיָל הִתְחִיל לַעֲבֹד גַּם בַּמִּטְבָּח שֶׁל הַקּוֹלְנוֹעַ, שָׁם הוּא חוֹתֵךְ יְרָקוֹת לְקֻבִּיּוֹת, בָּגֶטִים לְטַבָּעוֹת לֶחֶם בְּצַלָּחוֹת דֶּקוֹרָטִיבִיּוֹת לְטוֹבַת לָקוֹחוֹת וִי אַי פִּי, וַאֲנִי הִתְחַלְתִּי לַעֲבֹד כְּעוֹזֶרֶת הוֹרָאָה בַּמִּכְלָלָה. מוֹרוֹת, שֶׁאֲנִי תּוֹפֶסֶת אִתָּן טְרֶמְפּ אָמְרוּ לִי, שֶׁזּוֹ לֹא צוּרָה, שֶׁאֵיזֶה מִין זוּגִיּוּת זוֹ שֶׁבָּהּ אֲנַחְנוּ לֹא נִפְגָּשִׁים בִּכְלָל, וּבִכְלָל אִם כָּכָה, בִּשְׁבִיל מַה מִתְחַתְּנִים, הֵן שָׁאֲלוּ אוֹתִי. וַאֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁכֶּסֶף זֶה חָשׁוּב, שֶׁגַּם בָּעִדָּן הַקָּפִּיטָלִיסְטִי יֵשׁ אִינְטִימִיּוּת שֶׁל שֻׁתָּפוּת גּוֹרָל, שֶׁל הַהִשָּׂרְדוּת הַכַּלְכָּלִית. לוּ רָצִיתִי בָּזֹאת, יָכֹלְתִּי לִמְצֹא סִדּוּר כַּלְכָּלִי טוֹב יוֹתֵר. יָכֹלְתִּי לְהַנִּיחַ עַל סֵדֶר הַיּוֹם שֶׁלִּי בָּחוּר שֶׁמַּרְוִיחַ יוֹתֵר. לְחַפְצֵן אוֹתוֹ, בְּעִקָּר לִרְאוֹת מַה הוּא נוֹתֵן, בָּרְשִׁימוֹת שֶׁנִּפְרֹשׂ אֶחָד מוּל הַשֵּׁנִי, בַּפּוֹטֶנְצְיָאל שֶׁעַל הַנְּיָר. בִּזְמַן הָרַוָּקוּת מִישֶׁהוּ כָּזֶה הָיָה מְעֻנְיָן בִּי לִתְקוּפָה מְסֻיֶּמֶת. הוּא רוֹאֵה־חֶשְׁבּוֹן; הַהַמְחָאָה תִּהְיֶה שְׁמֵנָה בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ. זֶה יָכוֹל הָיָה לִפְתֹּר אוֹתִי מִכָּל הָעִיּוּן הַזֶּה בִּתְלוּשׁ הַמַּשְׂכֹּרֶת. הַאִם הָיִיתִי עוֹבֶדֶת? הַאִם הָיִיתִי מְהַנְהֶנֶת בְּרֹאשִׁי מִילְיוֹן פַּעַם לַמְּנַהֶלֶת שֶׁלִּי פְּלוּס חִיּוּךְ מַקְסִים, בַּדֶּרֶךְ לַקְּבִיעוֹת? אֶפְשָׁר שֶׁהָיִיתִי שׁוֹקַעַת בְּמֶחְקָר, בְּמַחְשָׁבוֹת עַל הָאָקָדֶמְיָה. כַּמָּה נוֹחַ. וּלְעֵת מְצוֹא, הָיִיתִי מוֹצֵאת שְׁלִישׁ מִשְׂרָה כְּעוֹזֶרֶת הוֹרָאָה, מַכְתִּיבָה לְעַצְמִי אֶת הַתַּסְרִיט הַטּוֹב, לֹא יוֹרֶקֶת דָּם. אֲבָל הַלַּהַט שֶׁחִפַּשְׂתִּי, הַפַנְטַסְיָה, הַמַּהֲלָךְ הַשָּׁלֵם שֶׁל הִתְאַהֲבוּת, שֶׁמּוֹבִילָה לְמַעֲרֶכֶת יְחָסִים לֹא הָיְתָה שָׁם. הָרוֹמַנְטִיקָה הַזּו הִיא לְגַמְרֵי הַמֵּאָה הַ־19, וְהָרוֹמַנְטִיקָה הַחֲדָשָׁה הִיא מַה שֶּׁכָּתוּב עַל הַנְּיָר וְהַפּוֹטֶנְצְיָאל הָעֲתִידִי שֶׁל מַה שֶּׁכָּתוּב עַל הַנְּיָר. בַּאֲרוּחַת שִׁשִּׁי אֵצֶל מַכָּרִים מְלֻמָּדִים לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים שָׁאַלְתִּי בְּקוֹל רָם הַאִם בְּבוֹאִי לִבְחֹר בֶּן זוּג חָשׁוּב שֶׁאֶסְתַּכֵּל לוֹ עַל תְּלוּשׁ הַמַּשְׂכֹּרֶת, וְכֵן עַל הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁלּוֹ לְהִשְׁתַּנּוֹת לְטוֹבָה. סָפַגְתִּי מֵהַסְּטוּדֶנְטִים מַבָּטִים תְּמוּהִים. הַשְּׁאֵלָה הֲכִי פְּשׁוּטָה, מַה שֶׁהֵם יִקְרְאוּ לוֹ זְנוּת, אַהֲבָה וְכֶסֶף יָד בְּיָד עַל הַמִּדְרָכָה הַקְּרוֹבָה לְבֵיתִי, נִרְאֶה לָהֶם כְּמוֹ בִּצּוּעַ פֶּשַׁע שֶׁאֵין עָלָיו כַּפָּרָה, כְּמוֹ אַחֲרוֹנֵי הָרוֹמַנְטִיקָנִים. וְרָצִיתִי לוֹמַר לָהֶם, שֶׁכְּבָר סִילְבִיָה פְּלַאת כָּתְבָה בִּשְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים שֶׁהַנֵּרוֹת הֵם הָרוֹמַנְטִיקָנִים הָאַחֲרוֹנִים, וְשֶׁיֵּשׁ לָאֲמִירָה הַזֹּאת אֲחִיזָה בַּמְּצִיאוּת הַקָּפִּיטָלִיסְטִית, וְגַם אָמַרְתִּי שֶׁבַּחוּרָה צְרִיכָה לִדְאֹג לְעַצְמָהּ מִבְּחִינָה כַּלְכָּלִית, וְאִם לְהַכִּיר בַּמְּצִיאוּת, עִם לִמּוּדֵי הַסִּפְרוּת אֲנִי לֹא אַגִּיעַ רָחוֹק. זֶה לֹא הַיְטֶק. בָּעֲבוֹדָה הַחֲדָשָׁה, הַפְּגִישָׁה עִם הַסְּטוּדֶנְטִיּוֹת, שֶׁלְּאַחַר חֲלֻקַּת הַצִּיּוּנִים עָשְׂתָה בִּי שַׁמּוֹת. זְכוּרָה לִי בִּמְיֻחָד סְטוּדֶנְטִית אַחַת שֶׁרָצְתָה לָדַעַת לְאָן נֶעֶלְמוּ שֵׁשׁ נְקֻדּוֹת, הַמַּפְרִידוֹת בֵּינָהּ לְבֵין הַצִּיּוּן הַמַּקְסִימָלִי. וּבְמִלִּים קְטוּעוֹת, כְּמִי שֶׁאֵינָהּ בְּטוּחָה בַּקִּיּוּם שֶׁל עַצְמָהּ, עָנִיתִי שֶׁכָּךְ הֶעֱרַכְתִּי אֶת מַה שֶּׁהִיא כָּתְבָה, וְכִי הַדְּרִישָׁה לְהַצְבִּיעַ עַל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִיא הִפְסִידָה אֶת הַשֵּׁשׁ נְקֻדּוֹת הַלָּלוּ קְצָת מוּזָרה בְּעֵינַי, נֹכַח הָעֻבְדָּה שֶׁאֵין מְדֻבָּר בְּתַרְגִּיל בִּסְטָטִיסְטִיקָה. לְמָחֳרָת כְּבָר סָבַלְתִּי מֵהֶתְקֵף חֲרָדָה, שֶׁמָּא בְּקָרוֹב אֲאַבֵּד אֶת הָעֲבוֹדָה הַשְּׁנִיָּה? אֲנִי לֹא עַל גַּג הָעוֹלָם בִּתְחוּמִי. בְּבֵית הַסֵּפֶר הָיוּ מַעֲדִיפִים לְקַבֵּעַ אוֹתִי בְּגֶבֶס לְתַבְנִית שֶׁל הַמּוֹרָה הַטִּיפּוּסִית עִם תֹּאַר רִאשׁוֹן, לִתְקֹעַ אוֹתִי, לְשַׁלֵּם לִי פָּחוֹת. וְיֵשׁ לָזֶה אֲחִיזָה בַּמְּצִיאוּת מִכִּוּוּן לֹא צָפוּי, רַכֶּזֶת הַמִּקְצוֹעַ הִבְהִירָה לִי שֶׁעֶצֶם הֱיוֹתִי בַּחוּרָה צְעִירָה, הַמּוּעֶדֶת לְהִכָּנֵס לְהֵרָיוֹן, בְּמִקְרֶה אוֹ שֶׁלֹּא בְּמִקְרֶה, מַכְשִׁיל אוֹתִי מֵרֹאשׁ. הִיא הִמְשִׁיכָה וְאָמְרָה שֶׁבַּדִּיּוּן הָעֲתִידִי עַל אוֹדוֹת הֶמְשֵׁךְ תַּעֲסוּקָתִי עִנְיַן הַהֵרָיוֹן (שֶׁעוֹד לֹא קַיָּם בִּכְלָל) מַעֲמִיד סְבִיבִי סִימַן שְׁאֵלָה. הֲרֵי שֶׁאִם אֶכָּנֵס לְהֵרָיוֹן בֶּעָתִיד, עַל פִּי חֹק יִהְיֶה עַל הָאִרְגּוּן לְהַעֲנִיק לִי קְבִיעוּת בַּמַּעֲרֶכֶת, תּוֹךְ הֲסָרַת הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁלָּהּ לְהִתְלַבֵּט לְגַבַּי, וְזֹאת מִבְּלִי שֶׁהִיא לוֹקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן בְּעָיוֹת פּוֹרִיּוּת, שֶׁעֲשׂוּיוֹת לְשַׂחֵק לְטוֹבָתִי.
*מתוך ׳מורה עובדת קבלן׳, מאת מיטל נסים.
