פתאום באמצע ההתברגנות, כשאנחנו כבר יושבים בנוחיות והכל מתנהל בכוח האינרציה בלי שננקוף אצבע, בדיוק אז זה קורה – ההתפרקות. פרודה אחת מתוך היחידה המשפחתית מסרבת לצעוד בתלם ומחליטה לפרק את האנחנו ולחזור ולהיות אני... ואז הכל כמרקחה.

רותי, הרעייה הננטשת של דיקלה קידר, מחליטה דווקא ברגע ראשון זה בו מפנה לה בעלה את עורפו, בדחיפות, לשתול עץ. לא סתם עץ אלא "עץ זית הוותיק ביותר, בעל גזע עץ רחב שפיתוליו יצרו בו חללים ריקים". ביני לבין עצמי אני שמחה שהעץ הזה אינו הופך לסמל שלום או סמל לאום, אלא משתלב כשחקן משנה בעלילת הפירוק וההרכבה מחדש של התא המשפחתי. עץ הזית בשלב הראשוני שלו, הופך לעץ מריבה בשל שכנה המסרבת לקבל את הצמרת, את הלבלוב, את הפריחה ואת המסיק העתידי מעל שטחהּ. את הפתרון היצירתי מוצאת ג'ולי, בתה בת העשרה של רותי – חצי צמרת תהייה לעץ הזה. זה קורה לעיתים, לעיתים קרובות מדי, אחרי גירושין, שהילדים מראים להורים כיצד להתנהל בעולם שלפתע הפך חדש להם.

עץ הזית מגיח מדי פעם ומביא עמו גיבור המחפש מקום בווקום שהתפנה. שם, על צמרת העץ, הולכת ומתפתחת משפחה של עורבים, וגם בה מתהווה חוסר שלמות - "גוזל עורב נפל לפני כמה רגעים מהקן לקרקע". רותי יוצאת להצילו. "עדיין חי, כנפו מפרפרת בכף ידה. היא בחנה את הציפור הקטנה מקרוב, בקושי הבחינה בתנועת העורבים המסתחררת אליה במהירות, עד שאחד מהם פגע בראשה, והיא נסה, מבוהלת, אל פנים הבית". רותי עומדת ומהרהרת "מה לה ולגוזל השחור והכעור והגוסס הזה. נוצותיו מרוטות, מעטות". המשפחה המקבילה אינה מוותרת ומנסה לשמור על אחדות הקן. ".... באותו הרגע דבר-מה נחבט בחלון. היא התכופפה בבהלה על ברכיה. ואז נשמעה חבטה נוספת, כמו אבן עטופה בבד שהוטחה בעוצמה בזכוכית והרעידה את חלונות המטבח. היא התבוננה מבין אצבעותיה בתימהון. העורב נחבט שוב ושוב אל הזכוכית..."

והנה הוא עץ הזית, מגיח שוב ומטפל בג'ולי בת ה-17 המנסה למצוא את מקומה בתוך הבית הסדוּק. העץ חצוי הצמרת, מצמיח שורשיו אל תוך צינורות הביוב וגורם להצפה "הוא תחב את קצה המגרפה בשולי המכסה של בור הספיגה. היא החזיקה את הפנס מולו. הוא נשען על המגרפה והרים באטיות את מכסה הבטון הכבד.... המראה הרוחש של העיסה האפורה-חומה, המבעבעת, זיעזע את ג'ולי והיא נדפה לאחור, מכסה בזרועה על פיה, והתרחקה בבהלה. 'דפקת חרבון', הוא אמר... כעת עמדה שוב מעל הבור. רטובה. עורה קר. נזלת דולפת מאפה. ... מה אני עושה? אני מסריחה, מה אני עושה?".

והנה בדיוק כמו הלוטוס, דווקא מתחת לעץ הזית בסיטואציה בלתי מתקבלת על הדעת, צמחה לה אהבה מתוך הצחנה.

 

*דורית קידר מתגוררת בברלין. היא חברת ספרייה וסופרת. ספרה "כומיש בת מחלפתא – ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית" נמצא אצלנו בספרייה.