זה עתה סיימתי לקרוא ספר מעולה. הספר נכתב במקור בגרמנית ותורגם לעברית בשנת 2018. ספרה הראשון של הסופרת ״פארק הרסיסים״ תורגם גם הוא לעברית.
שם העט של הסופרת עטורת הפרסים ילידת רוסיה הוא אלינה ברונסקי. הספר מספר את סיפורן המטריד של שלושה דורות נשים - רוזה-לינדה, בתה סולפיה, והנכדה אמינת. הסיפור מסופר מנקודת מבטה של הסבתא המטורללת, המרושעת והמרוכזת כל-כך בעצמה, רוזה-לינדה אחמנטובה. כאשר מגלה רוזה-לינדה, שבתה סולפיה נכנסה להריון, היא מנסה לעשות הכל כדי לגרום להפלה אך ללא הצלחה. סולפיה יולדת את אמינת. רוזה-לינדה עושה הכל כדי להפריד בין סולפיה לאמינת, ורואה באמינת את בתה האמיתית. כעבור מספר שנים רומן קצר בין סולפיה לגבר יהודי בשם רוזנבאום, מוליד תינוקת בשם לנה ואפשרות לחיים חדשים בישראל, אפשרות שאמה רוזה-לינדה מצליחה לסכל. סולפיה נשארת עם האם, והקשר עם הגבר ועם התינוקת אשר היגרו לישראל דועך. כאשר אמינת לוכדת את עיניו של פדופיל גרמני, רוזה-לינדה רואה בכך הזדמנות: היא מקיימת איתו עסקה שתביא את שלוש הנשים מברה״מ לגרמניה. מה שמצא חן בעיניי בספר הזה הוא שבזמן הקריאה הבנתי שיש לקחת בערבון מוגבל את קריאת המציאות של רוזה-לינדה. הספר הזה כתוב בסגנון טראגי-קומי. הוא קצת מטורף, מאוד מקורי, ואשמח מאוד אם יהפוך לסרט בעתיד. הספרים של אלינה ברונסקי זכו בפרסים יוקרתיים. אני מצרפת כאן תיאור של ספר הביכורים שלה, ״פארק הרסיסים״, וראיון עם הסופרת באתר של מכון גתה בעברית:
http://www.goethe.de/ins/il/lp/kul/mag/lit/he4012494.htm
