"הבנתי שאפילו הסקס הלוהט הכי לוהט עם סטיבן היה רק בראש שלי. הפנטתי את עצמי, כי לסטיבן הייתה עבודה שיכלה לפרנס את שנינו". טיפאני מעוניינת להיות חברה במוסד הוותיק ביותר בעולם ומטרתה היא לנוח על זרי הנישואין – שגרת העמל אינה הממתק שלה. באשר לגוזלים: "אילו יכולתי להטיל ביצים ואתה היית מסכים לדגור עליהם, אולי הייתי אפילו עושה את זה...". סטיבן הבעל הצעיר, צָפַּר במקצועו, מבין שהוא אסף אל חיקו ציפור שיר המבלה לרוב בניקוי נוצותיה ובכל זאת אין הוא מסתיר את כוונתו להפיץ את זרעו: "אני מבקש ממך כרגע לסכן את חייך ואת בריאותך למען ההצלחה הרבייתית שלי..." וכך – מפזרת נל זינק בפי גיבוריה שפע מטאפורות ציפוריוֹת ומבט אירוני משעשע על נישואין, קשרים ועל החיים בכלל.
טיפאני מספרת על הקורות אותה, ומנסה לקטלג למעננו הקוראים את אותו עולם הסובב אותה, את מאהביה ואת האורחים המזדמנים. היא עצמה כאישה נשואה מתפקדת חלקית: "הייתי די גרועה בתור רעיה, בכל הנוגע לסטיבן, כנראה גרועה ברמה של חורבן עולמי..." מראה עיניה עובר אל הקורא דרך מנסרה צבעונית: "הסתכלתי לעבר בחורה יפה שהיו לה רסטות בלונדיניות עטופות בשטיח. הגוף שלה הוסווה בשמלה רפויה וארוכה שלבשה מעל מכנסיים, כאילו היא עושה כמיטב יכולתה המערבית לציית לקוד הלבוש בתימן...". בנוסף למבט המבודח על בני אנוש, טיפאני מעיפה גם מבט מושחז על מקומות הנדידה בהם היא והצָפַּר הפרטי שלה נוחתים, בין היתר - ברלין של 2014: "ברלין היתה עצומה ושטוחה, חזרתית עד עגמומיות. אנשים היו עשירים מדי או עניים מדי, ולא היה שום דבר לקנות. משפחות רעדו מקור בצלם הכבד של גני הבירה ונתנו לילדים שלהם להתרוצץ כדי להתחמם... אף אחד בברלין לא היה אלגנטי או רך ונעים, אפילו לא אני. בארבעה שבועות לא ראיתי ברחוב ולו אדם אחד שנראה טוב. אפשר היה לחשוב שאלה שנות ה-60: הבנות במעילי צבא וכובעים עם פונפון, העור שלהן חורפי וצהבהב כאילו בששת החודשים האחרונים הן ניזונו מניקוטין ופסטה בלבד והתגוררו בצינוק. הבנים לבשו חולצות קצרות אפילו בימים קרים, והפנים שלהם היו סמוקים מבירה. אנשים לבשו דרך קבע בגדים שלא היו במידה שלהם כלל, והניחו לפרקי כף היד ולפופיק להשתרבב החוצה". לבסוף - הרי לכם משפט המסכם את מבטה של טיפאני על החיים: "העולם היה יכול להיות מקום טוב יותר אם אנשים היו נגעלים יותר".
*דורית קידר מתגוררת בברלין. היא חברת ספרייה, סופרת, חוקרת ומרצה. ספרה "כומיש בת מחלפתא – ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית" נמצא אצלנו בספרייה.
