בְּנִי מִשְׁתַּמֵּש בְּמִלִּים,
טוֹעֵם מִשִּׁקּוּי הַשָׂפָה,
מִתְעַנֵּג.

בִּשְׁנָתוֹ, כָּךְ סִפֵּר לִי,
שְׁתֵי עֲרוּגוֹת.

עֲרוּגָה אַחַת מְשׂוֹחַחַת הֵיטֵב,
מַפְרִיחַה אֶת הַמִּלִּים.

הַעֲרוּגָה הָאַחֵרֵת
עוד לא הִשְׁמִיעָה
אֲפִילוּ
עָלֶה,

צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ וּלְטַפֵּחַ

*פורסם בעיתון 77