בְּשָׁעָה זוֹ בָּהּ עוֹבְרִים מֵחַיִּים אֶל חַיִּים
וּמַשְׁלִיכִים מִכְמוֹרוֹת לִמְצוּלַת הָעֶרֶב הַכָּבֶה
אֲנִי בּוֹרֵאת לִי זְמַן אַחֵר
מִן הָעִגּוּלִים שֶׁאֶבֶן נִרְקַעַת לְמַיִם
וּמִן הַמַּיִם הַסּוֹגְרִים עָלַי בְּעִגּוּל
כְּאִלּוּ הָיִיתִי אִי קָטָן שֶׁל רוֹבִּינְזוֹן.
זְמַן נִבְרָא מִן הַנִּתּוּר הַקָּצָר שֶׁל צִפֳּרֵי בְּרֵאשִׁית
מֵעֵץ הַדַּעַת לְעֵץ הַחַיִּים.
(מתוך הספר איזון שביר, הקיבוץ המאוחד 2015)