בְּנִי
מַעַרְכוֹת יְחָסִים בּוֹרְחוֹת לִי
כְּמוֹ חוֹל מֵהַיָּדַיִם
בְּנִי
אַל תִּסְלַח לִי
עַל שֶׁהִתְמַכַּרְתִּי לָרֹךְ שֶׁל הַמִּלִּים
בְּנִי
חַבֵּק אוֹתִי חִבּוּק גָּדוֹל
גַּם כְּשֶׁאֲנִי שִׁכּוֹר
בְּנִי
לַמְרוֹת שֶׁלֹּא הִכַּרְנוּ
אֲנִי מוֹצֵא עַצְמִי דּוֹאֵג שֶׁתָּמוּת לְפָנַי
אָבִי
לָמָּה אֲנִי חוֹלֵם שֶׁאַתָּה נוֹסֵעַ וּמִתְאַבֵּד
אֵיפֹה אַתָּה בַּלַּיְלָה בֵּין כָּל שִׁירַי
כְּשֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֵר מְפֻחָד
מתוך "פרדה בברלין" בהוצאת בוקסילה
